בענין הספר "ויואל משה" [פרק י"ד]
בהמשך לדברינו בעלון הקודם אנו ממשיכים להביא מכתבים ושאלות שנשלחו אלי עקב המאמר על הספר "ויואל משה". ועתה נחזור למכתבו של הרב ש.ו.נ הי"ו שאכנהו ולא אדעהו שכתב קונטרס בשם ישיב לציון ובו ביקש להשיג על רוב דברינו[1]. והנה, לאחר שבמאמרי הקודמים הארכתי להוכיח שאין איסור בעליה המונית לא"י מהגלות אם היא ברשות ולא מתוך […]
דעת תורה מאת מרן רבינו בעל החפץ חיים זצוק"ל
עדות מרן רבי איסר זלמן מלצר בעל 'אבן האזל' [מתוך הספר 'בדרך עץ החיים' חלק ב' עמוד 527] "היה זה לפני מלחמת העולם השניה. ישב פעם מרן ה'חפץ חיים' ולידו תלמידו הגדול רבי אלחנן וסרמן. נאנח ה'חפץ חיים' ואמר – "אני רואה עננים שחורים אשר מתקדרים על שמי אירופה, סכנה נוראה מרחפת על כלל ישראל". […]
דבר עורך- גליון 29
אחת התופעות המעניינות שמתרחשות בחיים הציבוריים בישראל בשנים האחרונות היא העברת מרכז הכובד מהנושא המדיני-בטחוני לכיוון הנושא של צביון החיים בפרהסיה הציבורית בארץ, מה שמכונה "יחסי דת ומדינה". ככל שחולפות השנים יותר ויותר מתחוור, כי שורש כל המחלוקות בזירה הציבורית אינו נעוץ באותה חלוקה ישנה של ימין ושמאל, כי אם ברובד עמוק הרבה יותר, הסובב […]
כיוון התפילה בכותל
להיכן לכוון את הפנים בתפלה ברחבת הכותל המערבי? איתא בברכות (ל.) – היה עומד בחוץ לארץ יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל, שנאמר "והתפללו אליך דרך ארצם". היה עומד בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים, שנאמר "והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת", היה עומד בירושלים, יכוין את לבו כנגד בית המקדש, שנאמר "והתפללו […]
ולאום מלאום יאמץ – תגובות הציבור ותשובותיהן בצדן
תגובות רבות הגיעו על סדרת המאמרים 'ולאום מלאום יאמץ', חלקן בכתב וחלקן בע"פ. בתחילה היו שהתפלאו על דברינו, כי היהדות הינה מערכת לאומית שלמה, הכוללת בתוכה תורה ומצוות מחד, ומערכת של חיים לאומיים מאידך. היו שחשבו שיש בכך שמץ של 'ציונות' פסולה. ומאידך, לאחר שפורסם חלקו השלישי של המאמר, היו אשר הביעו פליאה מהכיוון הנגדי, […]
דברים של טעם
תנו רבנן: כשחלה רבי יוסי בן קיסמא, הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו. אמר לו: חנינא אחי, אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה? שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו, והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו, ועדיין היא קיימת, ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה [ומקהיל קהלות ברבים] וספר מונח לך בחיקך! אמר […]
ימי ציון [חלק ה] תולדות העליות לארץ ישראל
עליית הרמב"ן לירושלם בין כל מוני המצוות מבין הראשונים, היה הרמב"ן הראשון המונה במפורש את מצות ישוב ארץ ישראל כמצות עשה מן התורה, ובהשגותיו לספר המצוות של הרמב"ם הוא מוסיף מצוה זו. "שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, והוא אמרו להם "והורשתם […]
חשיבות ההכרה העולמית בירושלים בירת העם היהודי
כשמתבוננים בדברי התורה, וביחוד בספרי הנביאים, המתארים את הגאולה השלמה, אחד הדברים שמזדקרים לעיניים הוא החשיבות המרובה שמיוחסת להכרת הגויים בתקומתם של ישראל, בנצחונם ובגאולתם. דבר זה אומר דרשני, שכן בהסתכלות שטחית לא היינו מייחסים לכך חשיבות מרובה – אם עם ישראל זוכה סוף סוף לשוב לארצו ולהגאל, דבר זה אמור להיות תכלית שאיפתנו אליה […]
תקופת 'משיח בן יוסף' [סדרה על ספר קול התור – מאמר ט"ז]
הגאולה מתחילה ב"משיח בן יוסף" כפי שנתבאר במאמר א' (גליון 10) – תקופת 'משיח בן יוסף' היא התקופה הפותחת את גאולתן של ישראל, ולאחריה תקופת 'משיח בן דוד'. וכמושכתב פה שלישי להגר"א – הגאון רבי יצחק אייזיק חבר זיע"א ("ליקוטי הגר"א" עם "באר יצחק" דף מ,ב): "דתרין [שני] משיחין הם.. ומשיח בן יוסף הוא תחילה.. […]
הא-ל הגדול הגיבור והנורא
אמרו בגמ' (ברכות ל"ג:) "ההוא דנחית קמיה דר' חנינא אמר הא-ל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז וכו' המתין לו עד דסיים כי סיים א"ל סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך למה לי כולי האי, אנן הני תלת דאמרינן אי לאו דאמרינהו משה רבינו באורייתא ואתו אנשי כנה"ג ותקנינהו בתפילה לא הוה אמרינן להו ואת אמרת כולי האי" […]
בענין הספר "ויואל משה" [פרק י"ג]
בהמשך לדברינו בעלון הקודם אנו ממשיכים להביא מכתבים ושאלות שנשלחו אלי עקב המאמר על הספר 'ויואל משה'. ועתה נחזור למכתבו של הרב ש.ו.נ הי"ו שאכנהו ולא אדעהו, שכתב קונטרס בשם 'ישיב לציון' ובו ביקש להשיג על רוב דברינו [1]. והפעם בוחר הרב הנ"ל להביא ארבע הוכחות שהביא הרב בעל ה'ויואל משה' שהן ראיה לדעתו, ולפיה […]
עיונים בדרכי העבודה [פרק ה]
"עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים" (ישעיה סב י). 'שבעה שמות יש לו ליצה"ר… ישעיהו קראו מכשול, שנאמר: (נז יד) "ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי", יחזקאל קראו אבן..' (סוכה נב.) "שלום ר' אליהו!" -"שלום בן-ציון! הפעם אתה זה שפותח…" "כן… חיפשתי אותך […]
דעת תורה מאת האדמו"ר מזוועהיל זצוק"ל רבי מרדכי גולדמן בעל ה'יקרא דמלכא'
מפי בנו הגה"צ ר' דוד גולדמן שליט"א – מתוך "המבשר – תורני", משפטים, כ"ו שבט תשס"ט. אם כל בנ"י היו עולים לארץ – הגאולה היתה נשלמת אחד הפרקים המרכזיים בחיי רבינו זי"ע, הוא מצות ישוב ארץ ישראל, ענין שכאב ולא נתן לו מנוח, ומן הראוי להעלותו על הכתב לדור אחרון. רבינו שכאמור לעיל הי' הגורם […]
דבר העורך- גליון 28
בחודש טבת נכנסים לשיאו של החורף, הלילות ארוכים מתמיד, ואף סימני הפריחה של טרום האביב עדיין אינם נראים. וכבר הורונו רבותינו, כי "לא איברי סיהרא אלא לגירסא" (עירובין ס"ה.). ונראה, כי מלבד החיוב של כל אחד ואחד להגביר חיילים לאורייתא, ללמוד יותר דפים ובאיכות מוגברת, כך גם הכלל – מוטל עליו לברר ביתר שאת את […]
ארץ ישראל וחו"ל – החיים והמות [סדרה על ספר קול התור – מאמר ט"ו]
במאמרים י"א – י"ד, הבאנו ד' מהלכים בענין השואה הנוראה, והקשר שלה עם שיבת ציון: א. מחיית עמלק [הגרמנים] – תנאי לכיבוש א"י (מאמר י"א). ב. השואה עוררה קנאת ה' להרמת קרן ישראל(שם). ג. השואה אילצה את ישראל לברוח לארץ ישראל (מאמר י"ב – י"ג) ד. השואה באה כקיום הגזירה על שעברו על ג' שבועות. […]
בענין הספר "ויואל משה" [פרק י"ב]
בהמשך לדברינו בעלון הקודם אנו ממשיכים להביא מכתבים ושאלות שנשלחו אלי עקב המאמר על הספר "ויואל משה". ועתה נחזור למכתבו של הרב ש.ו.נ הי"ו שאכנהו ולא אדעהו שכתב קונטרס בשם ישיב לציון ובו ביקש להשיג על רוב דברינו[1]. והפעם בחרתי להביא עוד שאלה משאלותיו שחושבני שתשפוך אור על ענין שרבים טועים בו, והוא – שיש […]
קוראים כותבים – גאוותה של מלכות שמים
הנה אנו מרבים לדבר על כך שהצורה הנכונה והשלמה של עמידת עם ישראל בתפקידו הוא דוקא באופן של אומה בעלת ארץ ומדינה עם כל מוסדותיה הציבוריים אשר כולם מתנהלים עפ"י חוקי התורה וברוח התורה ועלינו לצפות ולהשתדל לכך. והנה יש לנו להתבונן ביעוד של עם ישראל, אשר לפי מטרה זו שאיפתנו לכונן האומה. הנביא אומר […]
משפטי ציון [חלק ה]
בכל הנוגע למצוות מינוי מלך נתבארו לעיל שיטות הראשונים בזה. אמנם גם לדעת הר"ן והרמב"ם ורוב הראשונים שהיא מצוות עשה חיובית, יש לדון האם בזמננו שייך בפועל מינוי מלך. הרמב"ן בפירושו לתורה (דברים י"ז ט"ו) מקשה מדוע הזכירה התורה "לא תוכל לתת עליך איש נכרי", הלא כתיב "אשר יבחר ה' א-להיך", וה' ודאי לא יבחר […]
ה' א-להי ישראל
כהמשך העסק בבירור עיקרי היהדות וידיעת ה', אבואה לבאר עוד ענין נוסף בידיעתו ית' שמו. הנה הענין היותר מרכזי באמונת ישראל הוא היותו של ה' א-להי ישראל, ויש לבאר ולברר ענין זה. הנה פי' המושג 'א-להי ישראל' תלוי בפי' המושג 'א-להי פלוני' בכל מקום שנזכר ביטוי כזה במקרא. ואכן יש לדון בכל מקום כזה, כגון […]
ימי ציון [חלק ד]
עליית שלש מאות חכמים מבעלי התוספות ביום כ"ג תמוז תתנ"ט (1099) נכבשה ארץ ישראל בידי הצלבנים. הם ערכו בימים הראשונים לשלטונם, טבח ביושביה היהודים והמוסלמים, והלכו להשתטח על קבר משיחם כשידיהם מגואלות בדם קרבנותיהם. כנופיות הפושעים והרוצחים, חלאת אירופה הנוצרית, מצאו בירושלם מקום לספק את תאוותיהן הנפשעות והחולניות לשפיכת דם, כשעל דגלם מתנוססת המטרה של […]
דעת ציון
היחס לרשעים לאור דברי רבותינו במסגרת המאבק הניטש כאן בארץ בין שומרי התורה לעוזביה, וביחוד בעיני אלו המבינים כי מאבק זה הוא על 'כל הקופה' ואינו מצטמצם רק לכך ש'יניחו לנו ללמוד ולקיים מצוות', אלא שגם אסור לנו להניח להם לחיות חיי הפקר כאילו אין בורא לעולם – היחס לרשעים הוא נושא בעל חשיבות עליונה, […]
מאי חנוכה
"מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל, טמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן, שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס, והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת […]
מסילת ציון [פרק ד]
"עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים" (ישעיה סב י). 'שבעה שמות יש לו ליצה"ר… ישעיהו קראו מכשול, שנאמר: (נז יד) "ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי", יחזקאל קראו אבן..' (סוכה נב.) -"שלום בן ציון!" "שלום ר' אליהו… נראה שכל השיחות שלנו מתחילות באותן […]
דעת תורה מאת מרן המשגיח הגה"צ רבי חיים פרידנלדר זצוק"ל
"… ב"מלחמת ששת הימים" – קדמו לפרוץ המלחמה שבועיים של חרדה וכוננות גשמית ורוחנית כאחת, מלאים בתפילות ובבקשת רחמים. ועד כדי כך גברה הדאגה מהאסון העומד להתרחש, שהיה חשש כבד שיפלו חללים רבים מהאוכלוסיה האזרחית, ולכן הכינו שטחים נרחבים שישמשו בעת הצורך לבתי קברות המוניים. הימים האלה הביאו להתעוררות עצומה, ואח"כ בתוך ימים ספורים באופן […]
דבר העורך- גליון 27
עם בואו של חודש כסלו, ככל שמעמיקים אל תוך החורף הקר, כך מתחממים הלבבות בזכרנו את נס חנוכה ואת מסירות נפשם של אבותינו בימים ההם בזמן הזה. עם ישראל עמד למבחן באותם ימים, שטרם היה כמותו, וניתן לומר שעצם קיום היהדות עמד על כף המאזניים. כי זאת יש לדעת, שבמשך מאות שנים מתחילת שיבת ציון […]
חזון ציון
"צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו מחרון אף ה' … פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את ה' וירושלם תעלה על לבבכם" (ירמיהו נ"א). הפסוקים מדברים במפלת בבל ע"י כורש, והנביא פונה לעם ישראל ומורה להם לחזור לירושלים, ומזהיר שהנשארים יסבלו מחרון אף ה'. הכתוב מלמד אותנו, שמשהגיע זמן הפקידה, מוטל על ישראל […]
ולאום מלאום יאמץ [חלק ג]
"אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה?…" (שבת לא.). במאמרים הקודמים נתבאר בהרחבה, כי היהדות איננה רק אוסף חוקים והנהגות, אלא אנו עם הקודש, הננו בני אומה אחת, באמונותינו, מצוותינו, ולאומיותנו. ביארנו ג"כ כמה ממפסידי הרגשה זאת, אשר גרמו לרבים מבני היהדות הנאמנה, […]
בענין שם ה'
ויקרא שם בשם הוי"ה א-ל עולם. מיסודי היהדות ומערכיה הנכבדים ביותר הוא ענין ידיעת ה', כמ"ש 'כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי' (ירמיה ט', כ"ג), ונאמר 'כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי, יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה…' (תהלים צ"א, י"ד – ט"ו), ונתתי את ליבי לדרוש ולתור בעניני ידיעת ה' א-לוהינו, […]
ימי ציון [חלק ג]
הגאונות חוזרת לא"י בשנת ד"א ת"ר בקירוב (840 לספירה), עברה לירושלם הישיבה הארץ-ישראלית שהתקיימה בטבריה, 'מעזיה' בלשון הגאונים, במשך מאתיים שנה. על ראשי הישיבה בטבריה נמנו רבי פנחס מגדולי הפייטנים ורבי יהודה בן עלואן. ראש הישיבה נקרא בשם "ראש החבורה", והישיבה עצמה נקראה בשם "גאון יעקב". בתקופה הראשונה היו חילוקי דיעות בין הישיבה הצעירה בירושלם […]
דעת ציון
השוויון והנטל ידועה האמרה, ולפיה היהדות בהרבה מקומות החזיקה מעמד רק בזכות האנטישמיות. על אותו משקל ניתן לומר כיום, כי החרדיות בהרבה מובנים מחזיקה מעמד גם היא בשל האנטישמיות של הבג"ץ. הפסיקה האחרונה, אודות ביטול 'חוק הגיוס המתוקן' עשויה לחזק את ההבדלות החרדית מהחילוניות יותר מכל שיחות המוסר ועצרות החיזוק. כמובן, שאיננו עולזים על מצב […]