מגמת תלמידי הגר"א בעלייתם לארץ ישראל
"… והקב"ה הזמין לו אנשים מכובדים לנסוע בצוותא לארץ הקדש, ובתוכם היה הגאון הישיש הר' אלעזר לנדא זצ"ל, בן הגאון ר' יעקב משה זצ"ל, בנו של הגאון ר' אברהם זצ"ל, בנו של האדמו"ר הגר"א מווילנא זצלל"ה, והיה שמח שמחה גדולה על שהקב"ה הזמין לו לנסוע בצוותא עם נכדו של הגר"א מווילנא – שהוא היה הראש […]
מסילת ציון [פרק ג]
"עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים" (ישעיה סב י). "שבעה שמות יש לו ליצה"ר… ישעיהו קראו מכשול, שנאמר: (נז יד) "ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי", יחזקאל קראו אבן… (סוכה נב.)". "שלום ר' אליהו!" -"שלום בן-ציון, מה שלומך?" "בסדר ב"ה. איך היו החגים?" […]
משפטי ציון [פרק ד]
בפרק האחרון ביארנו את שיטות הרמב"ם והר"ן, שלדעת שניהם צורת השלטון הראויה היא שלטון מלוכני, שכך הוא ציווי התורה – "שום תשים עליך מלך". ושניהם למדו, שהיא מצות עשה מן התורה, אולם על אופי ההנהגה והסמכות נחלקו ביניהם. לדעת הר"ן תכלית שימת המלך היא כדי לשמור על תיקון העולם והנהגת המדינה בסדר נאות "ונמצא שמינוי […]
בענין הספר "ויואל משה" [פרק י"א]
כמו שכתבנו בגליון הקודם, אנו ממשיכים להביא מכתבים ושאלות שנשלחו אלי עקב המאמר הנ"ל. ועתה ניתנה ראש למכתבו של הרב ש.ו.נ – שאכנהו ולא אדעהו – אשר כתב קונטרס בשם 'ישיב לציון', ובו השגות על רוב דברינו. והנה, להביא את כל שאלותיו ותשובותי לא תמיד ימצא בהם טעם הקורא, מכיון שעליו להיות מונח במאמר ובראיותיו […]
דעת תורה מאת רשכבה"ג מרן רבנו חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל
בנוגע להצעת החוקה של שלטון התורה בארץ ישראל אם תצא אל הפועל המדינה העברית, ראוי שיתאחדו כעת כל הזרמים העומדים על בסיס התורה לעבד חוקה מתאימה למגמותינו… עתה, נחוץ מאוד שיעבדו את תוכן החוקה, שתהיה מוכנה בטרם שיתוועדו יחד גדולי הרבנים לטכס עצה בזה. אחשוב, כי בוודאי יזדרזו בעניין הגדול הלזה, וה' יתקנם בעצה טובה […]
דבר העורך- גליון 26
ימי החגים המרוממים כבר מאחורינו, ובני התשחורת שבים אל תלמודם בישיבות הקדושות לזמן חורף, בו יצללו בעומק סוגיות הגמרא על-מנת להבין לאשורו את דבר ה' המתגלה בתורה שבל-פה. ועל-אף תחושת ה'ירידה' אחר הימים הנוראים וחג הסוכות, ואחר כל אלו – שמיני עצרת בו נתיחדנו עם בוראנו ועם התורה הקדושה – לאמתו של דבר אין כאן […]
ארץ ישראל מקור השמחה
*[1] "חַג הַסֻּכּות – צילא דמהימנותא – זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ" מצוות השמחה שנאמרה כלפי כל החגים – מוזכרת במיוחד בפרשת חג הסוכות, וכמש"כ (דברים טז, יג) "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים.. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ… וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" [עיין ביאור הגר"א (חבקוק א, טו): "..ובסוכות גמר האסיף – כתיב והיית אך שמח"]. גם בתפילה תיקנו לומר: "חַג […]
הכוונה האמיתית של ראש השנה
"דע כי עיקר התיקון של ראש השנה הוא להמליך הקב"ה על עולמו, להיות הוא המנהיג, וזהו תיקון המלכות". מחזור רמח"ל, עניני ר"ה ויו"כ עמ' 13. "כי הנה בראש השנה מחדש האדון ב"ה כל מציאות הנמצאים, ומתכוין לקבוע הטוב שבהם שישאר לנצח, ולדחות הרע שבהם עד שתטהר הבריאה ממנו ותהיה ראויה ליאור באור פניו לנצח נצחים, […]
ולאום מלאום יאמץ [חלק ב]
במאמר הקודם ביארנו בהרחבה, את עניין הזהות הלאומית. כמו"כ נתבאר, כי תורת ישראל, דורשת לעצמה, לא רק את מעשיו ואמונותיו של האדם, אלא אף ובעיקר את זהותו העצמית, וכחלק מכך אף את זהותו הלאומית. האדם מחויב לזהות את עצמו, כחלק מהאומה הישראלית. וכחלק מכך, להאמין באמונת ישראל, ולקיים את כל מצות התורה. כמו"כ עמדנו על […]
הפורס סוכת שלום על ירושלים
"חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך" (דברים ט"ז, י"ג) – הנה חג הסוכות הוא חג החגים, הוא החג שנקרא בלשון חז"ל בשם 'חג' סתמא, וכבר במקרא מצינו כן – "בירח האיתנים בחג" (מלכים א' ח', ב'), "כחג אשר ביהודה" (שם י"ב, ל"ב), הוא החג הנקרא 'חג ה", כמש"כ – "אך בחמשה עשר… […]
דעת ציון
מאבק השבת כמאבק לאומי בטרם ניגש לנושא המאמר, ראוי להקדים כאן הקדמה חשובה בקשר למהותו של עלון זה ושל המאמרים המתפרסמים בו. עלון זה הוא עלון תורני לכל דבר, אלא שמכיון שההשקפה אותה אנו משתדלים להנחיל היא שאין דבר ואין נושא אשר אינו נתון לסמכותה ולמרותה של תורתנו הקדושה, ממילא אנו עוסקים גם בנושאים, אשר […]
משפטי ציון [פרק ג]
בפרק הקודם התבאר אופי המבנה השלטוני הרצוי על-פי תורת ישראל, שהוא מחולק לשלושה מוסדות – המלוכה, הסנהדרין והכהונה. הכהנים מורים דעת את העם, ככתוב – "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל". וכאן יש להדגיש, כי חלקה הדומיננטי של הכהונה בחיי העם נובע מכך שבניגוד לאומות העולם, בישראל התורה והמצוות הם חלק בלתי-נפרד מחיי היום-יום, והיעוד המקורי […]
בעקבי הצאן – לכבוד יום פטירת רבנו הגר"א זצללה"ה
בחג הסוכות הזה יחול יומא דהילולא הר"ך (220) דרבינו אליהו ב"ר שלמה זלמן (הגר"א מוילנא) זכותו תגן עלינו אמן – אשר נסתלק לבית עולמו בי"ט תשרי תקנ"ח. * לרגל יומא דהילולא דהגר"א – רחש לבנו דבר טוב – ללקט כמה ליקוטים מדברי הגר"א ותלמידיו המוכיחים את אמיתות היסודות הכתובים בספר "קול התור". הנה הטענות העיקריות […]
מסילת ציון [פרק ב]
"עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים" (ישעיהו סב י). שבעה שמות יש לו ליצה"ר… ישעיהו קראו מכשול, שנאמר: (נז יד) "ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי", יחזקאל קראו אבן.. (סוכה נב.) -"שלום בן-ציון, מה שלומך?" "אה, שלום ר' אליהו. שלומי טוב ב"ה." -"איך […]
דעת תורה מגאון הגאונים השרף מבריסק מהרי"ל דיסקין זיע"א
מתוך ספר "הברית והזכרון" לחברת "אגודת מיסדי הישוב" התרל"ט. ותחילה נביא את כתב ההתקשרות המובא שם, ואשר מעיד על כך שמעשי החברה הם על דעת הגאון כתב התקשרות "החברה אגודת מיסדי הישוב מחברת פתח תקוה תובב"א". אנחנו הח"מ נתאספנו יחד להתקשר ולהתאחד באגודה אחת באמת ובתמים, לעשות תקון לחברת פתח תקוה אשר היא כמעט נהרסת, […]
דבר העורך- גליון 25
שנה חדשה עומדת בפנינו, וכמידי שנה עומדים כל יראי ה' בפני יום הדין באימה ויראה. לאמיתו של דבר, ה' דן את כל באי עולם, בין אם הם מודעים לכך ובין אם לאו, וזכינו לאחרונה לחזות עד כמה נכונים הדברים היום כבימי קדם, כאשר בארה"ב, המעצמה העולמית בעלת הטכנולוגיה המשוכללת והכח הצבאי, המדיני והכלכלי האדיר – […]
בטרם יפציע השחר [פרקים 1-3]
הבהרה נצרכת הסיפור שלפניכם עוסק בעת מרד בר-כוסבא, הידוע כבר-כוכבא, אשר חל 65 שנה אחר חורבן בית שני. דמותו של בר-כוכבא אינה מעניינו של הסיפור, אלא אותם יהודים יראים ושלמים, הנשמעים לדברי התנאים הקדושים, אשר הנהיגו באותם שנים את האומה. כמו-כן, אין הסיפור בא להעריך את צדקת דרכו של המרד, דבר ששנוי במחלוקת ראשונים כענקים, […]
השבועה שלא ירחקו את הקץ [סדרה על ספר קול התור – מאמר י"ד]
השבועה שלא ירחקו את הקץ במאמרים י"א – י"ג, הבאנו ג' מהלכים בביאור עניינה של השואה הנוראה ביחס ל"שיבת ציון": א. מחיית עמלק [הגרמנים] – תנאי לכיבוש א"י (מאמר י"א). ב. השואה עוררה קנאת ה' להרמת קרן ישראל(שם). ג. השואה אילצה את ישראל לברוח לארץ ישראל (מאמר י"ב – י"ג). המהלך הרביעי, במאמר שלפנינו, שהשואה […]
ולאום מלאום יאמץ [חלק א]
מזה שנים רבות, עדים אנו לתופעה מדאיגה. רואים אנו יהודים שומרי תורה ומצוות, אשר מרגישים הזדהות לאומית זרה. יכולה זאת להיות הזדהות לאומית עמוקה עם מקומות מושבותם בחו"ל, יכולים אנו לראות "יהודים אמריקאים" אשר שרים את ההמנון האמריקאי בדבקות עצומה, כאילו היה זה נוסח "לשם יחוד", או יהודים מדרי הממלכה הבריטית המאוחדת, אשר חשים רגש […]
חזון ציון
"הנה חנמאל בן שלם דדך בא אליך לאמר קנה לך את שדי אשר בענתות כי לך משפט הגאלה לקנות … ואקנה את השדה מאת חנמאל בן דדי אשר בענתות ואשקלה לו את הכסף שבעה שקלים ועשרה הכסף" (ירמיהו ל"ב). מעשה זה היה בשנה העשירית לצדקיהו כשחילות מלך בבל צרו על העיר, והיה ודאי הפתעה גדולה […]
והיו לאחדים בידך [פרק ג]
נתבאר במאמרים הקודמים עניני עץ יוסף ועץ יהודה, שהם המלכות הפועלת לתיקונו הגשמי של ישראל והמלכות הפועלת לתיקונו הרוחני הפנימי של ישראל. ונבוא עתה אי"ה לבאר היאך יתאחדו שני העצים האלו, והיו לאחדים. ולשם כך יש לנו להתבונן בראשונה על המושג עם מהו, אחר כך להתבונן על ענין עם ישראל מהו, ובזאת נבוא אל מבוקשנו. […]
ימי ציון [פרק ב]
מלחמות וכיבושים למרות איסורים קיימים או מדומים, נוהלים רשמיים או נוהגים שמררו את חייהם של יהודים שעלו לירושלם או ששהו בה והעמידו אותם בפני סכנת חיים, המשיכו יהודים מכל התפוצות לפקוד אותה ללא הרף, להשתטח על קברות אבות ולבכות על חורבנה. יהודים וירושלם הפכו להיות שני מושגים המתדבקים והמתפרדים חליפות. מאמץ רב השקיעו שליטיה וכובשיה […]
דעת ציון
התקפלות צפויה מראש העלון הקודם ירד לדפוס בעיצומו של "משבר המגנומטרים" ועל-כן הבענו את תקוותנו שיסתיים בטוב, אף כי היה זה צפוי למדי, שהמשבר יסתיים בעוד התקפלות ישראלית מבישה. ואכן, כפי שניתן היה לצפות מראש, ממשלת ישראל שוב חללה שם שמים ונכנעה לאויב הערבי, לקול מצהלות צמאי דמנו דבכל אתר ואתר. ואם ישאל השואל, מנין […]
שאילת ציון
שאלה בענין עליה לארץ ישראל "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי" (שה"ש ה ב). כך קורא הקב"ה לכנסת ישראל לחזור בתשובה אליו, וכמ"ש במדרש (שהש"ר ה ב) על פסוק זה, "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות […]
מסילת ציון [פרק א]
"עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים" (ישעיה סב י). "שבעה שמות יש לו ליצה"ר… ישעיהו קראו מכשול, שנאמר: (נז יד) 'ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי', יחזקאל קראו אבן.. (סוכה נב.). הנה עברה שנה, ושוב עומדים אנו לקראת חודש אלול. זכינו בעז"ה במשך […]
משפטי ציון [פרק ב]
במאמר הקודם הבאנו בהרחבה מדברי הרמב"ם בצורך המהותי של כל חברה במערכת חוקים מסודרת, באשר שהגם שעיקר עבודת האדם היא להשלים את נפשו בידיעת ה', שזו עבודה פרטית של כל אחד ואחד והיא קודמת במעלה, מ"מ קודמת לה בזמן היא יצירת חברה מתוקנת בהליכותיה, שזו עבודה כללית, הצורך הקריטי בתקון החברה הוא משום הסתירה העמוקה […]
דעת תורה מאת הדיין הגאון הגדול רבי יעקב בצלאל ז'ולטי זצ"ל
שאלת החזקת השטחים המשוחררים , היא לא שאלה מדינית וכלכלית גרידא, היא בעיקרה שאלה הלכתית, כי הלא המדובר הוא בשטחי א"י, שיש בהם קדושת הארץ, ומצוות ואיסורים התלויים בארץ נוהגות בהן. … עלינו ללמוד את הבעיה מבחינה הלכתית, ודומני שאם מנקודת מבט ההלכה נחזיק בשטחים, ונדע שישנו איסור תורה להחזיר אפילו שעל אחד מאדמת א"י […]
דבר העורך- גליון 24
לפני שנתיים בדיוק יצאנו לדרך עם העלון הראשון של אגודת "קדושת ציון", עלון צנוע בן ארבעה עמודים, ללא תקציב וללא כל נסיון בהפצה ובאינספור פרטים טכניים הנצרכים להצלחתו של עלון. אולם עשינו זאת, וראינו סייעתא דשמיא מופלאה לאורך כל הזמן, וכיום ניתן לומר, כי זכינו, שהרעיונות המובאים בעלוננו עומדים במרכז השיח של אברכים בני תורה, […]
דעת ציון
הכתות הרפורמיות – שורש הבעיה לעיתים קורה, שאנו נסחפים במערבולת שמייצרת התקשורת לתוך דיונים המבוססים על הנחות יסוד, אשר אנו כופרים בהן מכל וכל, ואשר בלעדיהן כל הדיון אינו מתחיל. וראוי לנו החרדים לדבר ה' לבחון בכל נושא מהם הנתונים היסודיים, בטרם נדון על כל פרט לגופו. דוגמא לדבר אנו רואים במאבק המתוקשר בזרמים הכפרניים, […]
חזון ציון
במדור זה יובאו מדי גליון דברים הנלמדים מן המקראות בעניני ציון, גלות וגאולה. בחודש זה הוא חודש אב, יובא דוקא ענין הקשור ליחס לגלות ולשעבוד מלכויות. "אנכי עשיתי את הארץ וכו' ונתתיה לאשר ישר בעיני. ועתה אנכי נתתי את כל הארצות האלה ביד נבוכדנאצר מלך בבל עבדי וכו' ועבדו אותו כל הגוים ואת בנו ואת […]