והיו לאחדים בידך [פרק ב]
נתבאר במאמר הקודם, שענין מלכות יהודה ומלכות בית יוסף הוא הדין והחסד, כי בעוד מלכות בית יהודה היא התובעת את העם לעמוד כתיקונו, מלכות בית יוסף היא המעבירה את השפע הא-להי לעם הקודש. והנה נדרשתי לאשר נשאלתי ע"י אחי ורעי שזה לכאורה סותר לכל תורת הגאולה של הגר"א המבוארת בקול התור ובעוד מקומות, שמשיח בן […]
עמא פזיזא
"רבי זירא כי הוה סליק לארץ ישראל, לא אשכח מברא [פי' סירה] למעבר, נקט במצרא וקעבר [פירש"י: נקט במצרא. יש מקום שאין גשר, ומשליכין עץ על רוחב הנהר משפה לשפה, ואינו רחב לילך עליו, כי אם אוחז בידיו בחבל המתוח למעלה הימנו – קשור שני ראשיו בשתי יתידות, אחת מכאן ואחת מכאן בשני עברי הנהר] […]
בעקבי הצאן – זכו אחישנה – לא זכו בעתה
פתיחה גאולה ותשובה – מי קודם? כתוב בפרשת נצבים (דברים ל, א-ג) "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ.. הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה.. וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ.. וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים..". מבואר שבתחילה יעשו תשובה, ואח"כ תהיה גאולת "קיבוץ גלויות". וקשה, שבהמשך […]
ימי ציון [פרק א']
מתוך "ספר העליות לארץ ישראל" – מאת הרה"ג ר' יעקב גליס זצ"ל מו"ל "תוספות השלם על התורה" מבוא ידוע תדע כי גר יהיה זרעך (בראשית ט"ו, י"ג). "ידוע" – שאני מפזרן, "תדע" – שאני מכנסן; "ידוע" – שאני ממשכנן, "תדע" – שאני פורקן; "ידוע" – שאני משעבדן, "תדע" – שאני גואלן. (בראשית רבה מ"ד, כ"א). […]
פגישה היסטורית
בחלומי מהלך הייתי במדבר יהודה, והנה לקראתי איש הדור פנים, פאות עבותות מעטרות את לחייו, וכל חזותו אומרת איש מן העבר. "מנין אתה, איש יהודי?" פניתי אליו בשאלה. "מן המתים אני, חייתי בזמן בית שני ומצאתי את מותי בעת שכבשו הרומאים את העיר. לא ידעתי מדוע ואיך נפליתי לטובה מכל אחי והקיצני ה' קודם תחיית […]
'מָשְׁכֵנִי' בקושי – ואח"כ 'אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה' [סדרה על ספר קול התור – מאמר י"ג]
תקציר המאמרים הקודמים: במאמר י"א (גליון 21) נתבארו ב' מהלכים סיבה שהשואה הייתה הכנה [מבחינה סגולית] להקמת ישות מדינית יהודית בארץ ישראל: א "מחיית עמלק". ב. "קנאת ה' לגאולת ישראל" . במאמר י"ב (גליון כ"ב) נתבאר מהלך ג' , שהקב"ה נתן בלב האומות שירדפו את עם ישראל בחו"ל, ורק "בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִם תִּהְיֶה פְלֵיטָה " […]
בענין הספר "ויואל משה" [פרק י']
אחר הפסקה של כמה חדשים חוזרים אנו לעסוק בספר "ויואל משה" לאדמו"ר מסאטמר. מאמר זה הוא המשך לסדרת המאמרים על הספר שנתפרסמו עד כה בגליוני קדושת ציון. אך מכיון שלכל אורך פרסום המאמרים קבלתי תגובות רבות בכתב ובע"פ אמרתי לשתף את הקוראים בחלקם ומתוך כך יתבארו הדברים כשמלה בטרם נמשיך. והנה במאמר האחרון דנו בענין […]
שאלת ציון
שאלת החודש – בכוונת תפילת 'נחם' בתשעה באב. "נחם ה' אלוקינו את אבילי ציון ואת אבילי ירושלים, ואת העיר האבילה והבזויה והשוממה, האבילה מבלי בניה, והחריבה ממעונותיה, והבזויה מכבודה, והשוממה מאין יושב" וכו'. תפילה זו תקנו חז"ל (ירו' ברכות פ"ד ה"ג) לומר בת"ב. והנה כהיום שזכינו בחסד ה' לראות ירושלים בנויה [מי שחושב שאינו כן […]
ציון במשפט תפדה
והנה באים אנו עדי החודש המר, החודש החמישי, בו שבת משוש ליבנו, ולפי שחטאנו אנחנו ואבותינו, חרבה עירנו וגלה יקרנו ונוטל כבוד מבית חיינו בראשונה ובשניה, יתן ה' ויהפוך אותו לנו לששון ושמחה ולמועדים טובים כבר בזו השנה. כידוע, הגמ' ביומא (ט:) מלמדת אותנו מהי הסיבה לחורבן. "מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים […]
משפטי ציון
לנוכח דרישת ציון ההולכת וגוברת בקרב ציבורים נרחבים, כאשר רבים מבני היהדות הנאמנה מהרהרים בדעתם, וחלקם אף בקולם, בדבר האפשרות הריאלית של כינון שלטון יהודי המתנהג על-פי ערכי התורה, חוקיה ומשפטיה בארץ הקדושה, שזו משאת נפשה של האומה מאז חרב בית המקדש ועמו שלטון התורהף דא עקא שכמיהה עמוקה זו ציירה בדמיונם של רבים חזון […]
דעת תורה מאת הגאון רבי מנחם זמבה זצוק"ל הי"ד
דברים שאמר בכנסיה הגדולה במריבנד – אלול התרצ"ז רבותי! יש לנו ספר תורה קדוש אשר נאמר עליו 'תורת ה' תמימה', ואם חסרה אות אחת הרי זהו פסול מקדושתו, יש לנו גם ארץ קדושה אשר גם עליה נאמר כי קדושתה היא כשכל ישראל עליה, ולכן רק אנשים כאלה אשר להם העוז המר לקרוע גזרים מתורתנו התמימה […]
דבר העורך- גליון 23
כמדי שנה עם פרוס ימי בין המצרים וחודש אב, עולות התהיות המעסיקות את מי שלבו ושכלו ערים למציאות המתהווה, את כל מי שעבודת ה' אצלו היא דבר אמתי השייך לחיים הממשיים ולא דבר מופשט ששייך לעבר או לעתיד, רק לא להווה. רבים תוהים ושואלים, האם הבכי והאבל כיום צריכים להיות באותה רמה שהיו בזמן בו […]
והיו לאחדים בידך
הדברים מוסבים על נבואת יחזקאל המובאת ביחזקאל ל"ז, ט"ו – כ"ח – כדאי לעיין שם לפני קריאת המאמר. המתבונן בנבואה זו דומה בעיניו, כאילו בשעת הנבואה עומדות להן שתי הממלכות יהודה וישראל, והנביא מתנבא על איחודן וחיבורן למלכות אחת, כשדוד יהיה למלך על כל ישראל. אמנם כידוע, לא כך היה הדבר, ונבואה זו נאמרה לאחר […]
בעקבי הצאן – מקורות מכתבי הקודש ומחז"ל בדבר בנין בית המקדש קודם לביאת משיח בן־דוד
א]. מגילה יז; ברכות כט,א; מדרש המובא בב"י הוכחה מסדר הברכות – [ברכה ט"ז] וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵא דָוִד עַבְדְךָ מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָכִין. בָּרוּךְ אַתָּה ה' בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. [ברכה י"ז] אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנו תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ, כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּום. […]
בְּהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה [סדרה על ספר קול התור – מאמר י"ב]
בְּהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה במאמר הקודם נתבארו ב' מהלכים לכך שהשואה היתה הכנה [מבחינה סגולית] להקמת הישוב היהודי המאורגן בארץ ישראל. א. שע"י השואה נתקיים בשמים "מחיית קליפת עמלק" [האומה הגרמנית היא עמלק] – שהוא תנאי מקדים לקיום מצוות כיבוש ארץ ישראל. ב. שע"י השואה נתעוררו רחמי שמים וקנאת ה' לגאולת ישראל. ובמאמרנו עתה נבאר […]
מכתב לאחד מגדולי התורה שליט"א
מכתב לאחד מגדולי התורה שליט"א שלרגל ה'כינוס' שהתקיים בכ"ח אייר, התעניין במטרות אגודת קדושת ציון באשר שמענו שכת"ר התעניין במטרות אגודת 'קדושת ציון', לאן פניה מועדות, ולשם מה נצרך קיומה, ולא הייתה דעתו נוחה ממנה מפני כמה חששות, על כן אמרנו לפרט את מטרות האגודה, כפי שאנו רואים את הדברים. הנה זכה דורנו במה שלא […]
רוח אחרת
מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ" (ישעיהו ס"ו, ח'). זאת היתה תחושתי כאשר ישבתי ב"ועידה הארצית הראשונה של אגודת קדושת ציון". מי מלל ומי פלל לראות כדבר הזה. אמנם לא רבבות היו שם, אף לא אלפים, כי אם כמה […]
דבר הלכה
מכיון שנתפרסמה בתקופה האחרונה שמועה, כאילו יש לנו זכות בארץ ישראל אך ורק כשאנחנו מקיימים את המצוות, ובלא זה אין לנו זכות בארץ (קושא"ן בלשונם), רציתי לבאר את העניין, אבל תחילה יש להביא את פסוקי התורה המפורשים בעניין – "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת […]
קדושת הנזירים
שני הנזירים מעשה ש[לא] היה בזמן הבית, ששני יהודים יראים – ר' יצחק ור' יוסף שמם, קיבלו על עצמם נזירות. מדוע קיבלו נזירות? רצו הם לעלות בעבודת ה', רצו להתקדש. ידוע ידעו את הנאמר בתוה"ק 'נזר א-להיו על ראשו'. 'כל ימי נזרו קדוש הוא'. שני הרֵעים הללו ידועים היו ביראתם הקודמת לחכמתם, ובדקדוקם במצוות קלה […]
קוראים כותבים
אז מה בעצם אנחנו רוצים, זאת השאלה שעולה שוב ושוב בכל דיון מהנושאים העולים כאן. המצב בציבור החרדי והנאמן לתורת ה' מעמיד אותנו בפני צומת דרכים קריטית. עד לפני כעשר שנים פחות או יותר הכל התנהל על מי מנוחות ע"פ חזון עולם הישיבות מיום קום מדינת ישראל, אבל בשנים האחרונות ישנם זרמים תת-קרקעיים שכיום מתחילים […]
אז נדברו [פרק ט]
-תגיד לי, ראית את העלון קדושת ציון? -כן, למה אתה שואל? -הצלחת להבין מה הם רוצים, בדיוק לאיפה הם חותרים בכל הדיבורים שלהם? נראה להם שיש איזושהי נפקא מינה למעשה מכל זה? -האמת, נראה לי שגם הם לא יודעים בדיוק מה הם רוצים, אבל מהלך מחשבתם הוא שאם ה' הביא אותנו חזרה לארץ ישראל, לארצו, […]
תגובה
לפני זמן מה עדים היינו לגל פרוע של השמצות שווא ודברי שקר כלפי אגודת 'קדושת ציון', לא באנו להשיב מלחמה שערה, אמונים אנו על דברי רז"ל "וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי, מכאן אמרו חכמים אם יבואו … על אדם ינענע לו ראשו" (יבמות קכ"א.). אמנם אחר ההתבוננות נוכחנו לדעת, כי יש כאן […]
שאלה בדין קריעה
בגמ' מועד קטן דף כ"ו. מבואר, שהרואה ערי יהודה בחורבנן חייב לקרוע, וכן הרואה ירושלים בחורבנה ובית המקדש בחורבנו. עוד מבואר שם, שאחד השומע ואחד הרואה חייב לקרוע. ופירוש 'שומע' היינו שהיה בזמן החורבן ושמע על החורבן, שחייב לקרוע (ריטב"א). דין קריעה על ערי יהודה בחורבנן נפסק בשו"ע (או"ח תקס"א ויו"ד ש"מ, ל"ח), וכתבו הפוסקים […]
תוכו רצוף אהבה
זה עתה נפרדים אנו מהחודש השלישי, החודש בו חל היום, בו נכבד מלך ישראל אשר נגלה לעיני עבדיו עם קדשו לדבר עמם בהגלות מלכנו על הר סיני ללמד לעמו תורה ומצוות. ברוך הוא שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת. והנה עומדים אנו לקראת החודש הרביעי, אשר בו חל "צום הרביעי" שיהפוך לנו […]
דעת תורה – החלטת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בכנסיה הגדולה במריבנד – אלול התרצ"ז
ארצנו הקדושה נתונה לנו מאדון העולם בשבועה וברית עולם למען לחיות בה חיי התורה לשמה ולקיים מצותיה, ועם ישראל קשור בה בכל רוחו ונשמתו לנצח נצחים, ומפני חטאינו גלינו מארצנו והשי"ת הבטיח לנו ע"י נביאיו הקדושים כי יגאלנו ע"י משיח צדקנו וזה עיקר מעיקרי דת קדשנו אשר כל בן ישראל מחוייב להאמין בזה. זכות עם […]
דבר העורך- גיליון 22
החודש האחרון, בו צוינו שנתיים להקמת אגודת "קדושת ציון", עבר עלינו תוך מיקוד תשומת הלב הציבורית בנו כארגון, וחשוב מכך – במסר העולה מאתנו, הוא המסר התורני בדבר החיוב לכונן כאן בארצנו הקדושה את סדרי החיים הציבוריים של עם ה' כפי האמור בתורה הקדושה. ועידת "קדושת ציון" השיגה את מטרתה מעל ומעבר, בכך שפרט למאות […]
שו"ת דרישת ציון
שאלה: שלום רב לעורכי העלון "קדושת ציון". העלון שלכם הוא יחודי באיכותו ובמשב הרוח המרענן שבו, כאשר הוא מגרה את המחשבה ופותח את הדעת להבנת סוגיות שונות הנוגעות לנו כאומה. ככלל אני מאד נהנה מהדברים המובאים בעלון, אולם לעיתים אני מתקשה להשלים עם דברים מסוימים הנאמרים בו, ואשר חונכנו אחרת מהם. כוונתי לנימה הלוחמנית והאלימה […]
זאת חקת הפסח
שלשים יום קודם החג עוסקים בהלכות החג. ומבואר בגמ' ע"ז (ה:), שעיקר העסק קודם החגים הוא שמכיון שצריך לבדוק את הקרבנות ממומין, והיינו קרבנות הראיה והחגיגה, וה"ה לכאורה קרבן פסח, וכן איתא במשנה בשקלים (פרק ז' משנה ד'), שלר' יהודה המוצא בהמה סמוך לירושלים מל' יום קודם לחג חושש שמא זה פסח. וכיון שכן, אף […]
לפני ולפנים – בענין פנימיות התורה, חשיבותה ומשמעותה [פרק ב]
אמרו רבותינו ז"ל במדרש (בראשית רבה ט"ז, ד') – "וזהב הארץ ההיא טוב, מלמד שאין תורה כתורת א"י ולא חכמה כחכמת א"י, שם הבדולח ואבן השוהם וגו', מקרא משנה ותלמוד ותוספתא ואגדה", ובגמרא נאמר, כי "אוירא דארץ ישראל מחכים" (בבא בתרא קנ"ח:). וידוע, שתלמוד בבלי משול לחושך, שכן גרסינן – "במחשכים הושיבני כמתי עולם אמר […]
בעקבי הצאן – מדברי רבותינו בדבר חשיבותה של מלחמת דת ושל השפלת אמונתם של אויבי ישראל [לרגל חג הפסח]
"ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף. מבפנים – אתה אומר מבפנים או אינו אלא מבחוץ, ת"ל וראיתי את הדם, הנראה לי ולא הנראה לאחרים דברי ר' ישמעאל. ר' נתן אומר מבפנים. אתה אומר מבפנים או אינו אלא מבחוץ, ת"ל והיה הדם לכם לאות – לכם לאות ולא לאחרים לאות. ר' יצחק אומר לעולם מבחוץ כדי […]