הציבור הכללי בדרכו לרפורמה
הרב אלעד צדיקוב והרב מיכאל זלבה מאז הקמת המדינה, היחס אל לימודי היהדות במשרד החינוך היה כאל תרבות מאובנת היסטורית, כדבריהם. בהתאם לכך, הוקצו במערכת החינוך הממלכתית שעות לימוד אפסיות ללימודי תנ"ך ומורשת. בעשורים האחרונים, בשל החשש המוצדק מהדמוגרפיה הדתית והחרדית, בשל הצימאון ההולך וגובר ליהדות בקרב הציבור הכללי ובשל תהליכי חזרה בתשובה, השתנתה מגמת […]
אחר ישובו בני ישראל
הנה נתנבא הושע בשם ה' – "כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים. אחר ישבו בני ישראל ובקשו את־ה' אלקיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל־ה' ואל־טובו באחרית הימים" (הושע ג', ד' – ה'). ובאור הדברים, שימים רבים יהיו ישראל בגלות בלא קשר עם ה', אך […]
הציפיה האמיתית
יום שני, י"ג ניסן תשע"ז. השעה 4:00 אחה"צ. אם נרצה לתאר את המצב כעת בכל בתי ישראל, לא נוכל לתאר זאת טוב יותר מבשתי מילים אלו: ספונז'ה גדולה. קיתונות של מים וסבון ושאר חומרי ניקוי שוטפים כל פירור חמץ ושרידי אבק. הילדים הגדולים מנסים לשמור על אחיהם הזאטוטים מחוץ לבית, ללא הצלחה. זקנים עם נערים, […]
אשר בחר בנו
ידיעת ה' לפרעה ומצרים ע"י המכות מצאנו כמה דרגות בידיעת ה' שנודעו לפרעה ולמצרים ע"י סדרי המכות והמסתעף מהם. בתחילה לא ידע פרעה שם הוי"ה ב"ה, כלומר שם המהוה הכל. ואח"כ אמר ית"ש למשה "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם…" (שמות ז', ה'), ובהתראת מכת דם "כֹּה אָמַר ה' בְּזֹאת תֵּדַע […]
עיקר קיום הברית ע"י קרבן פסח [על-פי המכילתא]
מצוות פסח ומילה הן מצוות עשה היחידות עליהן מתחייבים בכרת, והן קשורות בקשר מהותי לא רק בהקבלות רעיוניות אלא גם משלימות ותלויות זו בזו. התרוץ המקובל לשאלה מדוע בנ"י לא מלו במדבר [על פי הגמרא ביבמות ע"א] – מכיון שהיו בסכנת הולכי דרכים, או שלא נשבה להם רוח צפונית – קשה מכמה אופנים. ראשית, כיצד […]
ועל פדות נפשנו
חודש ניסן. בניסן נגאלו, "ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחרות עולם" (מתוך נוסח ברכות קרית שמע של ערבית), ובניסן עתידים ליגאל. הרבה יש לעיין ולכתוב בנושא הגאולה, ובכך עסקו רבות ועוד יעסקו, מעל במה זו. אך כאן נשתדל לגעת בנושא יותר אישי הנלמד מתוך פרשות הגאולה. בפרשיות התורה מתוארת עבודת שעבוד מצרים בכל קושיה המזעזע, […]
כיבוש ארץ ישראל – מלחמת עמלק [סדרה על ספר קול התור – מאמר י]
תקציר המאמרים הקודמים: במאמרים ז' – י' (גליון 17 – 20) אנו עוסקים בדברי הגמ' בברכות (ל"ד:) – "אין בין העולם הזה לימות המשיח [בן יוסף. הגר"א] אלא [הגאולה מ]שעבוד מלכיות בלבד". וקשה, מדוע הגאולה משעבוד מלכויות בלבד היא מעלה כ"כ גדולה, שרק בגללה נקראים הימים "ימות המשיח"? במאמרים ז-ח – תירצנו עפ"י ביאור המעלה […]
דעת תורה מאת הרה"ק ר' ישראל מרוז'ין זיע"א
סיפר אחד מזקני החסידים ששמע בפסח האחרון לימי חיי האדמו"ר זצ"ל בזה הלשון – "אני מפחד שהדורות שלנו לא יזכו לגאולה השלימה בדרך נסים ונפלאות כמו שהיה ביציאת מצרים. אלא אני רואה שהגאולה מוכרח להיות בדרך הטבע באופן שהיה בימי עזרא, והנסים והנפלאות יהיו מכוסים ומוסתרים בדרך הטבע, כמו בימי עזרא שלא היו ראויים לנסים […]
דבר העורך- גליון 20
גליון 20 של "קדושת ציון" מהווה ציון דרך חשוב עבור העלון, והוא מהווה נקודה בה ראוי להתבונן על מה שהושג עד כה, מתוך צפיה לעתיד בו נצטרך להתמודד עם המציאות המתחדשת חדשות לבקרים. ישנם נושאים הזקוקים לחידוד, לליבון נוסף, להעמדה מדויקת יותר של הדברים על תקנן, בעוד שנושאים אחרים טעונים רק שינון וחזרה. ולאור דברי […]
[קוראים כותבים] – מחאה על כבוד התורה
מחאה על כבוד התורה מבלי להתייחס לכלל הדברים הנמצאים בעלון קדושת ציון, ושתיקתי לא תחשב כהודאה, מצאתי עצמי מחויב למחות על דברי שקר נמהרים שחדרו לעלון הנ"ל במדור "קוראים כותבים" בגליון י"ח (שבט תשע"ז לפ"ק). וז"ל הכותב: "מי שעורך "היתר מכירה" עובר על איסור מפורש מן התורה אפילו כשמדובר במכירה לשנה כו', חוץ מזה "היתר […]
הנה שמוע מזבח טוב
הנה עומדים אנו בפתח חודש אדר, "החודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב" (אסתר ט', כ"ב), כן יהפוך לנו ה' אבלנו לששון במהרה לתת לנו פאר תחת אפר. והנה נקרית לפנינו הזדמנות לעסוק בנושא שראוי לתת עליו את הדעת. בימינו ימי קיבוץ הגלויות, רבו כמו רבו בתוך קהל שומרי התורה מיני שיטות רבות, […]
גדולה נקמה!
"אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז:). קולמוסים רבים נשתברו בהבנת מימרא זו, שהרי אפילו שיכור כלוט יודע להבחין מי הוא הטוב ומי הוא הרע, ובפשוטו ר"ל עד שמאבד מדעתו מעט, ואז אינו מבחין בין טוב לרע, שהרי ההבחנה בין טוב לרע היא סמל הדעת, ואיידי […]
כיבוש ארץ ישראל – ימות המשיח [סדרה על ספר קול התור – מאמר ט]
כיבוש ארץ ישראל – ימות המשיח תקציר המאמרים הקודמים: במאמרים א-ג (גליון 10-13) נתבאר, שלתקופה הקרויה 'ימות משיח בן יוסף' ישנם ה' שמות ומאפיינים, והם: א] עקבתא דמשיחא; ב] אתחלתא דגאולה; ג] קץ המגולה; ד] קיבוץ גלויות ופריקת עול שעבוד מלכויות; ה] פקידה. במאמרים ז–ח' (גליון 17 – 18) עמדנו על החלק השני שבשם הרביעי […]
גדולים דעה, מקדש ונקמה
בסדרי ההלכות של ימי הפורים יש להתבונן במטרתן, כי הרי לא אמרו לנו הלכות סתם לימים אלו, אלא על-מנת ללמוד את הדרך הראויה להנהגה הנכונה לשמחה בזמן הזה, וכל הלכה נאמרה לבאר עוד עניין בהודאה לה' על הניסים והנפלאות בימים אלו. בתחילת ענייני מגילת אסתר במסכת מגילה (י"א: – י"ב.) הביאו פתיחות שהיו האמוראים פותחים […]
ומה ראו על ככה, ומה הגיע אליהם
הנה ימי הפורים, הימים בהם שמחים אנו על הצלתם של ישראל בגלות פרס ומדי – לכאורה אין להם שייכות לגאולת ישראל, למקדש ולציון. ימים אלו באים הם לציין את קיום ההבטחה האלוקית של "ואף־גם־זאת בהיותם בארץ איביהם לא־מאסתים ולא־געלתים לכלתם" (ויקרא כ"ו, מ"ד), ולכאורה אין להם שייכות לסדר ההנהגה האלוקית המובילה לגאולת ישראל ולבנין המקדש. […]
בענין הספר "ויואל משה" [פרק ט']
היעשה ה' ניסים ע"י רשעים? כתב הרב (אות קל"ח): "אי אפשר לבוא תשועה לישראל אלא ע"י זכאין שיש להם זכות התורה והמצות". היוצא מדבריו הוא, שאי אפשר שה' יתברך יושיע את עמו, אלא ע"י אנשים כשרים וצדיקים. ולכאורה יש לתמוה, שהרי ראינו גם ראינו בדברי הנביאים כמה פעמים שה' הושיע את עמו ע"י אנשים רשעים. […]
בעקבי הצאן – מדברי רבותינו בדבר החובה לקיים מערכת משפטית תורנית והאיסור להזדקק לערכאות
ספר המצוות להרמב"ם מצות עשה קע"ו (וממש כעין זה בספר החינוך מצות עשה תצ"א): "והמצוה הקע"ו היא שצונו למנות שופטים ושוטרים שיכריחו לעשות מצוות התורה ויחזירו הנוטים מדרך האמת אליה על כרחם ויצוו לעשות הטוב ויזהירו מן הרע ויעמידו הגדרים על העובר עד שלא יהיו מצות התורה ואזהרותיה צריכות לאמונת כל איש ואיש". תנחומא משפטים […]
גבולות דרום [פרק ב']
לענין גבול דרומי לגבי קדושת מצוות הנה גבולות מסעי כתובים בתורה בבמדבר פרק ל"ד פסוקים ג' – ה' – "וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה וְהָיוּ תּוֹצְאֹתָיו מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְיָצָא חֲצַר אַדָּר וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב […]
לפני ולפנים – בענין פנימיות התורה, חשיבותה ומשמעותה [פרק א]
ישנם מאמרי חז"ל רבים, שכולנו מכירים ואנו אף בטוחים שאנו מבינים אותם. אך אם נבחן את עצמנו היטב נגלה, שאיננו מבינים אותם כלל, זאת ועוד שלצערנו רבים רבים החושבים בלבם כי אין פשר לדברי חז"ל ומגבבים הסברים נבובים, המכונים 'ווארטלאך', למאמרי חז"ל העמוקים מני ים. בעיה זו קיימת ביתר שאת בתורת ה' ובנביאים וכתובים, כאשר […]
דעת תורה מאת הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל – אב"ד לוצק ויו"ר מועצת גדולי התורה
כל ימי השתוממתי על המראה, שאין בנבואת נחמה זו [בהפטרת נחמו] זכר לקיבוץ גלויות ולבנין הריסות הארץ, וכמו שנאמר (תהלים ס"ט): "כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה", או (שם קמ"ז): "בנה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס"?! הנביא, אמנם, מדבר על "ערי יהודה" [הקיימות כבר], אבל רק לבשר להן: על "דרך" לפנות […]
דבר העורך – גליון 19
כזכור לכל קוראי העלון מיום בו הופיע לראשונה, הנושא העיקרי שבו שמנו את מטרתנו לחזור ולשנן את הידוע, היה ההתיחסות שלנו אל עצמנו כאל עם ה', ולא רק כאל קובץ יחידים השואפים לפסגות רוחניות כל אחד עבור עצמו. מתוך אותה תובנה, שאנחנו אומה ובתור שכזו כרתנו ברית עם בורא עולם, נגשנו לכל הסוגיות שעומדות על […]
חשיבות אכילת פירות הארץ וקיום המצוות התלויות בהן
"ר' זירא הוה קא משתמיט מדרב יהודה, דבעי למיסק לארעא דישראל, דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה, שנאמר: בבלה יובאו ושמה יהיו. אמר: איזיל ואשמע מיניה מילתא, ואיתי ואיסק. אזל אשכחיה דקאי בי באני, וקאמר ליה לשמעיה: הביאו לי נתר, הביאו לי מסרק… אמר: אילמלא לא באתי אלא לשמוע דבר זה דיי… […]
לאכול מפריה ולשבוע מטובה
"באחד בשבט ר"ה לאילן כדברי ב"ש וב"ה אומרים בט"ו בו" (משנה ר"ה א', א'). זה היום בו עוברים הפירות מחיוב מעשר שני למעשר עני ולהיפך. ונהגו ישראל לאכול בו מפירות האילן (מג"א, הובא במשנ"ב קל"א, ו'). שורש המנהג הוא זכירת אר"י ע"י זכירת דיני הפרשת תרו"מ, מה שאין בפירות חו"ל. בעקבות מנהג זה, נראה לעמוד […]
בענין הספר "ויואל משה" [פרק ח' – 2]
בהיות שעל המאמר הקודם בנושא גאולה דרך הטבע נשלחו אלינו מספר שאלות, ראיתי שנכון הדבר להתיחס אל השואלים בטרם נעבור אל המאמר הבא, ואגב כך יתבארו כמה יסודות חשובים, הן במשנתו של הרב והן בדברי הנביאים. מתוך השאלות שנשאלו בחרתי כאן בשאלה, אשר כוללת את עיקרי הקושיות כולן. ולאהבת הקיצור לא אשתף את הקוראים בכל […]
גאולה משעבוד מלכויות (ב) [סדרה על ספר קול התור – מאמר ח]
תקציר המאמרים הקודמים: במאמר א' – ג' (ראה גיליון 10-13) נתבאר, שלתקופה הקרויה 'ימות משיח בן יוסף' ישנם ה' שמות ומאפיינים, והם: א] עקבתא דמשיחא; ב] אתחלתא דגאולה; ג] קץ המגולה; ד] קיבוץ גלויות ופריקת עול שעבוד מלכויות; ה] פקידה. במאמר ז' (גליון 17) עמדנו על החלק השני שבשם הרביעי – "פריקת עול שעבוד מלכויות", […]
בעקבי הצאן – מדברי רבותינו בשבח האכזריות כלפי האויב
בעקבי הצאן – מדברי רבותינו בשבח האכזריות כלפי האויב תענית י"ח: – "מאי ניקנור… דתניא: ניקנור אחד מאפרכי יוונים היה, ובכל יום ויום היה מניף ידו על יהודה וירושלים, ואומר: אימתי תפול בידי וארמסנה. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, קצצו בהונות ידיו ורגליו ותלאום בשערי ירושלים ואמרו: פה שהיה מדבר בגאוה וידיים שהיו מניפות על […]
גבולות דרום
בט"ו בשבט, הוא ראש השנה לאילן, מונים שנה לענין ערלה וכרם רבעי, וכן לענין מעשר שני ומעשר עני מתחלפת השנה. ונהגו עוד בחו"ל לציין ביום זה על-ידי אכילת פירות הארץ את כלל המצוות התלויות בארץ. על-כן ראיתי לנכון לדון כאן בגבולות הארץ הקדושה, וביחוד בגבול הדרומי, עליו רבו דעות הלכה למעשה. הקדמה בענין גבולות דרום […]
וזרעתיה לי בארץ
גרסינן במגילה י"ז. – "ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים, דכתיב ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא", והיינו כי ההתפתחות הגשמית של הארץ הלזו הנשמה שהיתה כגן עדן, אחר שכל שנות גלות בניה הייתה חרבה ושוממה – אין זה דבר שיכול להיות במקרה, אלא הוא דבר מכוון […]
דעת תורה מאת רבן של ישראל מרן הנצי"ב מוולאז'ין
אחרית כבראשית כבר הראנו דעת חז"ל כי בשעה שאין קללת ה' רבוצה על ארצנו להיות שממה אז רצונו ית' שתתישב הארץ על ידי ישראל עמו וכמו שאמר ה' ליצחק אבינו (בראשית כ"ו, ב') "שכן בארץ", ופרשו חז"ל במדרש רבה (פרשה ס"ד) – "עשה שכונת ארץ, הוי זורע הוי נוטע הוי נציב", אע"ג שהפלישתים הושיבוה אז […]
דבר העורך- גיליון 18
תהפוכות העתים המתחלפות בעולם מציבות אתגר בפני היהדות הנאמנה ונושאי דגלה, אשר למול קדמה מדעית בלתי-נתפסת והתפתחויות מדיניות מרחיקות-לכת, עומדים על כך כי אותה תורה שנתנה לפני מעל שלושת אלפים שנה, בעת בה אנשים קנחו את עצמם בצרור ודגמי הרכב החדישים ביותר היו חמור וגמל – באותה תורה שנתנה באותה העת טמונים הפתרונות לשאלות המכריעות […]