הוד קדומים [פרק ד']
ר' עקיבא יוסף שלזינגר – חלק שלישי בשנת תרל"ג רכשו ר' עקיבא יוסף וחבריו אדמות במוצא הסמוכה לירושלים. נימוקי ההכרעה לרכוש דווקא את אדמות מוצא היו "שלא לישא עינינו אל הרחוק כי אם אל הקרוב סמוך ורואה ומשתמר מן צבאי הממשלה, ומה גם שמוצא היא על דרך יפו על מעיינות גנות ופרדסים" (כולל העברים). הם […]
תגובה
הנה בחודש הקודם נכתב במאמר העורך, שעצם הקיום של המואזין הוא חילול ה'. ונשאלתי ע"י רבים מה קשורה סוגיית חילול ה' לכאן? הלא גדרי חילול ה' נתבארו יפה בדברי הרמב"ם (הל' יסוה"ת פרק ה'), ושם לא ראינו זכר לחילול ה' המוזכר כאן, ובכלל, מה חילול ה' יש במואזין? הרי האסלם להלכה אפילו לא נחשב כע"ז? […]
גאולה משעבוד מלכויות [סדרה על ספר קול התור – מאמר ז]
תקציר המאמרים הקודמים: במאמרים א-ג (ראה גליון 10-13) נתבאר, שלתקופה הקרויה 'ימות משיח בן יוסף' ישנן ה' שמות ומאפיינים, והם: א] עקבתא דמשיחא; ב] אתחלתא דגאולה; ג] קץ המגולה; ד] קיבוץ גלויות ופריקת עול שעבוד מלכויות; ה] פקידה. במאמר זה נעמוד בס"ד על החלק השני שבשם הרביעי – "פריקת עול שעבוד מלכויות". * איתא במסכת […]
בענין הספר "ויואל משה" [פרק ח']
גאולה דרך טבע כתב הרב (ז.): "עצם הרעיון של לקיחת ממשלה לישראל בעצמם לפני ביאת המשיח מינות וכפירה בדרכי ה' יתברך, כי רק הוא ית"ש המשעבד והגואל" באור דבריו: שהדרך שבה מנהיג ה' את עולמו היא שרק הוא יכול להגלות אותנו, ורק הוא יכול לגאול אותנו. ואם אנחנו מנסים לעשות פעולה בכוחות עצמנו, בצורה טבעית, […]
שו"ת דרישת ציון
בגליון הקודם נכתב במדור זה מאמר ארוך ומנומק לבאר את עניין המנעותם של יראי ה' החרדים מגיוס לצבא השמד. קבצנו כאן מגוון תגובות בסגנונות שונים שנשלחו למערכת, ונשתדל לענות דבר דבור על אופניו. מכתב א' – בגליון "קדושת ציון "(גליון 16 עמודים ד' – ה') היה כתוב בארוכה נגד "צבא השמד", ושההליכה לשם היא בודאי […]
בעקבי הצאן – מדברי רבותינו במעלת ארץ-ישראל
ספרי ראה פ' – "וירשת אותם וישבת, מעשה ברבי יהודה בן בתירה ורבי מתיה בן חרש ורבי חנניה בן אחי רבי יהושע ורבי יונתן שהיו יוצאים חוצה לארץ והגיעו לפלטום וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה (דברים י"א, ל"א) 'וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל […]
גאל ישראל
השלב הפשוט ביותר מכל ענייני הגאולה הוא ישועתן של ישראל משעבוד מלכויות. במאמר זה ננסה לעמוד על הגדרת גאולה זו ועל מקומה בסדרי הגאולה השלמה שסופם בנין ביהמ"ק והשבת העבודה, ע"י ההתבוננות בסדר גאולה ראשונה ושניה, והבנת דברי חז"ל על סדרי גאולה שלישית ע"פ סדר התפילה. סדר הגאולה ומקום גאולת שעבוד מלכויות במסגרתה באופן פשוט, […]
ונדעה נרדפה לדעת את ה' (הושע ו', ג')
עומדים אנו בפני ימי החנוכה ולקראת חודש טבת. ימי החנוכה מייצגים את האור האלוקי אשר גבר על חושך החומריות שמייצגת תרבות יוון, כפי שהארכנו בעז"ה במאמרנו לחודש כסלו. חודש טבת אף הוא שייך לעניין זה שבו תורגמה התורה ליוונית, כפי שאנו מזכירים בסליחות לי' בטבת – "ומלך יוון אינסני לכתוב דת יוונית". באותה עת ירד […]
הלכות חנוכה ומשמעותן
חז"ל תקנו להדליק נר אחד בפתח כל בית בתחילת כל יום, דהיינו בזמן בו מתחיל היום התורני בתחילת הלילה, ואז אנו מצווים שלא להשתמש באותו נר. משמעות הדבר, כי נר זה לא נועד להאיר, אלא נועד שיראוהו, ובהצהרה שנאמרת אחרי הדלקתו מבהירים שיש לנר זה קדושה. נר זה בצורתו זו מבטא את נס החנוכה, והמביט […]
דעת תורה מרבן של ישראל מרן החפץ חיים זיע"א
"ממצות ישוב ארץ ישראל לא הסיח הח"ח דעתו מעולם… חביבתו לארץ ישראל – עד כמה התגעגע הח"ח לעלות לא"י מראה העובדא שבשנת תר"מ בתנאי הנשואין לחתנו הרב הגאון ר' אהרן הכהן זצ"ל, התחייב הח"ח להסעיד את חתנו זה על שולחנו משך שנים, כפי הנהוג אז, ובפירוש התנה שאין ביד חתנו לעכבו מלעלות לא"י במשך השנים […]
דבר העורך- גליון 17
ימי החנוכה, כידוע, מציינים את המאבק בין עם ישראל החי לפי ערכי נותן התורה, לבין אלו המנסים להפוך אותו לחלק מהעולם הנאור, המתקדם, היווני. אותו ניצחון מזהיר של מעטים מול רבים, בו הוכח לעין כל באי עולם, כי בכוחה של הרוח לגבור על מכונת המלחמה המשומנת של החומר – אותו ניצחון נצרב בתודעה ההיסטורית של […]
אז נדברו [פרק ח']
בעזר ה' ר"ח כסלו תשע"ז הגיע הזמן שאפסיק לדבר ולפטפט ואתחיל לעשות. אלא שמהי עשיה אצל בחור ישיבה? לשבת וללמוד. אדבר עם ישראל לקבוע אתו חברותא בענינים אלו, ותלמוד גדול, שמביא לידי מעשה. – ישראל, רציתי לבקש ממך אם תרצה ללמוד משהו. – מה זה משהו? מקרא? משנה? תלמוד? הלכות? אגדות? – אולי נתחיל במקרא. […]
ההבדלות מהרשעים – חובת השעה במיוחד בארץ-ישראל
כתב הרמב"ם בפ"ו מהל' דעות ה"א 'דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם'. בפרשיות אותן אנו קוראים כעת מוצאים הרבה את הסיבוכים שהיו לאבות בכך שהיו […]
מתגלה להם קמעא קמעא
תנחומא דברים א' – "ישושום מדבר וציה, מפני מה כתיב כך? ללמדך שבשעה שהקב"ה מגלה שכינתו על ישראל, אינו נגלה עליהם כאחת, מפני שאינן יכולין לעמוד באותה טובה בפעם אחת, שאם יגלה להם טובתו כאחת ימותו כלם…. אלא מה הקדוש ברוך הוא עושה? מתגלה להם קמעא קמעא. בתחילה משיש את המדבר, שנאמר ישושום מדבר וציה […]
הוד קדומים [פרק ג']
ר' עקיבא יוסף שלזינגר – חלק שני בשנותיו הראשונות בארץ התבונן ר' עקיבא יוסף בעיני הנשר שלו בנעשה בירושלים ותוכניתו ליישב את ארץ ישראל בקנה מידה גדול, אותה הגה עוד בחוצה לארץ, קרמה עור וגידים. ר' עקיבא יוסף ראה לפניו מטרה אחת, והיא: 'ישוב הארץ על ידי יהודים לבנות חורבותיה ולהחזיר עטרה ליושנה'. לשם כך […]
ארץ ישראל ובניינה – "תעשה ולא מן העשוי" [סדרה על ספר קול התור – מאמר ו]
תקציר המאמרים הקודמים: במאמרים א' – ג' (ראה גליונות 10 – 13) נתבאר, שלתקופה הקרויה 'משיח בן יוסף' ישנן ה' שמות ומאפיינים, והם: א] עקבתא דמשיחא; ב] אתחלתא דגאולה; ג] קץ המגולה; ד] קיבוץ גלויות ופריקת עול שעבוד מלכויות; ה] פקידה. במאמרים ד-ה (גיליון 14-15) חזרנו והתמקדנו בשם הרביעי – 'קיבוץ גלויות', והבאנו מהגר"א (תיקו"ז […]
תורה בגויים – אל תאמין
חודש כסלו מתקשר לכולנו עם ימי החנוכה, אף שאינם חלים אלא בסופו, ולא בכדי. בשעה ששעות החושך רבות על שעות האור, ואף בשעות האור פעמים שהשמים מעורפלים בחשכת מים עבי שחקים, ישנה הרגשה שהחושך גובר בעולם. ימי החנוכה מסמלים את האור הזורח מתוך החושך. נס פך השמן הטהור, שהודלק במנורה הטהורה, מסמל את אור ה', […]
בֵּית גֵּאִים יִסַּח ה' וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה
א. איתא בגמ' מו"ק (כ"ו.) – "ואלו קרעין שאין מתאחין – הקורע על אביו ועל אמו ועל רבו שלימדו תורה ועל נשיא ועל אב בית דין ועל שמועות הרעות ועל ברכת השם ועל ספר תורה שנשרף ועל ערי יהודה ועל המקדש ועל ירושלים. וקורע על מקדש, ומוסיף על ירושלים". ואמרו שם – "ערי יהודה מנלן? […]
בענין הספר "ויואל משה" [פרק ז']
האם אפשר לגאולה בלא תשובה? כתב הרב (אות מ"ב): מי שחושב ההיפך, שיש מציאות לגאולה בלא תשובה הרי הוא חושב כנגד המבואר בקרא והוא כופר בתורה ר"ל וכו'….ואין ספק שאין חילוק בין הכופר בהבטחה זו שאי אפשר לגאולה בלי תשובה להכופר בהבטחה של ביאת המשיח, ואדרבה הוא גרוע יותר. ועוד כתב הרב (אות ס"ח): אי […]
שו"ת דרישת ציון
שאלה: הזדעזעתי לקרוא במאמר "יסוד המעלה" בגליון החודש שעבר בתוך הסיפור המתאר את עליית עזרא ונחמיה ובנין ירושלים בימי בית שני את המשפטים הבאים, הצורמים כל אוזן חרדית – "אברכי משי שקדנים ועמלי תורה מתוך הדחק העמידו עצמם בלוע הארי, כשהם הופכים עצמם לפועלי בנין כשנשקם חגור במתניהם, וחבריהם חסידים ואנשי מעשה מגוננים בגופם ובכלי […]
קוראים כותבים
"קיבוץ גלויות" – כן או לא? לאחרונה אנחנו שומעים רבות את הדיון סביב השאלה, האם התאספות ששה מליון יהודים על אדמת ארץ ישראל בשנים האחרונות נחשבת ל"קיבוץ גלויות" המובטח או לא. מקובלנו מרבותינו ראשי הישיבות, שכאשר יש שאלה ראשית כל יש להגדיר את הצדדים. זה החינוך שקיבלנו ממרן הגר"ח מבריסק, על זה הוא מסר נפשו […]
דעת תורה מאת הגאון רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי זצ"ל
מתוך "ספר ארץ ישראל", תשט"ו, ירושלים, ח"א סוף סי' כ"ז, ס"ק ח' – ט' ומה חסר כיום אותה התשוקה העזה אשר יקדה בלבות שלומי אמוני ישראל הקודמים שבחו"ל. אילו היתה הנסיעה והכניסה לא"י כל כך קלה לפני מאה שנה או אילו היו כל שלומי אמוני ישראל שבתקופה זו מתאווים באותה משיכה נפשית לעיר וארץ קדשנו, […]
דבר העורך- גליון 16
כאשר ניגשים להתבונן במציאות המתרחשת סביבנו לאורה של תורה ולאורם של דברי רבותינו ז"ל, מחובתנו לפני הכל לברר את אותן אמיתות יסוד, אשר לאורן ומכוחן יהודי חרדי המאמין בה' כאלוקי ההיסטוריה מתיחס לאירועים השונים שמתרחשים סביבו. רבנו הרמח"ל לימד אותנו בהקדמה למסילתו הטהורה, כי אף דברים ששורשיהם קבועים כבר בלב כל אדם, כגון התחלותיו ויסודותיו […]
הוד קדומים [פרק ב']
ר' עקיבא יוסף שלזינגר ר' עקיבא יוסף שלזינגר נולד בשנת תקצ"ח עוד בחייו של החתם סופר, אשר היה המוהל והסנדק שלו. כבר בשעת הברית מצאו סימנים לגדלותו של הרך הנולד. בזקנותו היה החת"ס מוסר את הפריעה לחתנו ר' דוד צבי עהרנפלד, והנה בזמן הברית נעלם חתנו מן השטח והוא נאלץ לפרוע בעצמו. בתום הברית הרים […]
יְסוּד הַמַּעֲלָה
[א]התקופה הרת גורל הייתה, מדינות ענק נכבשות[1] והשלטון בארץ ישראל מחליף ידיים בין האימפריות. חיוך משמים נשלח בדמות פקודת ממשלת הוד מלכותו הרואה בחיוב עליית יהודים לארץ ישראל[2], השמועות עשו להן כנפיים בכל כלי המדיה[3] והתארגנויות ספונטניות של תנועות חובבי ציון צצו כפטריות אחר הגשם[4], קופות המיועדות לבני ירושלים שע"י כולל שומרי החומות הציפו את […]
קול דודי דופק – פתחי לי [סדרה על ספר קול התור – מאמר ה]
תקציר המאמרים הקודמים: במאמר א' (ראה גיליון 10) נתבאר, שלתקופה הקרויה 'משיח בן יוסף' ישנם ד' שמות ומאפיינים, והם: א] עקבתא דמשיחא; ב] אתחלתא דגאולה; ג]. קץ המגולה; ד] קיבוץ גלויות ופריקת עול שעבוד מלכויות. במאמר ב' וג' (גיליון 11, 12) נתבאר, שהשם הכללי של תקופת 'משיח בן יוסף' הוא 'פקידה'. במאמר ד' (גיליון 14) […]
בענין הספר "ויואל משה" [פרק ו']
מאמר אלף שנה ולא יתיר, ובו תתבאר שיטת הזוהר ורבנו האר"י. כתב הרב (אות ע'): "הנה זה ודאי שמה שאמרו בקרא ובגמ' אזהרה על ישראל סתם בלי זמן, שא"א ליתן אח"כ גבול וזמן על אותה האזהרה. וגדולה מזה בביצה (ה:) ובסנהדרין (נ"ט:) במה שהזהיר הכתוב קודם מתן תורה על פרישה של שלשת ימים, ואעפי"כ לא […]
קוראים כותבים – "החורבה" – האם שם זה ראוי לבית כנסת?
לכבוד מערכת העלון "קדושת ציון" שלום רב, אני קורא ותיק של עלונכם, ואני מחכה לו בשקיקה מדי חדש בחדשו. העלון מפיח רוח חיים בקרבי ובקרב רבים מחברי, אשר טרם הורגלו עד כה בהלך המחשבה הנושב מבין העלון. היינו שקועים עד כה באווירת הנכאים שנשתרשה בעת גלותנו בין האומות, אוירה המשתקפת מבין פיוטי הסליחות והקינות למיניהם, […]
כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה
ה עתה אנו נפרדים מחודש תשרי, "ירח האיתנים" – "כי בו המועדים היותר חזקים ומישרים את האדם אל השלמות" (מצו"ד מ"א ח', ב'). תחילתו בגילוי רצוננו למלכות ה' על כל הארץ וגדיעת קרן הרע, אמצעו בתשובה לאבינו ובהיטהרות לפניו, וסופו בשמחתנו בקרבת ה' והבעת רצוננו וחשקנו בדביקות בו. עתה אנו "חוזרים לשגרה". מאחסנים את הסוכה […]
שו"ת קדושת ציון
מכתב שפורסם בגליון הלכה ומעשה: קדושת ציון? ת"ל זכינו לשוב לאר"י שהתחלתו מלפני מאות שנים, שיש בזה התחלת רצון מהשי"ת אלינו, וזכות היא לנו, מ"מ אין לזה שום קשר למדינה לשלטון הנמצא כאן, ששורשה ומהותה פריקת עומ"ש, שהוא 'גלותא דערב רב' ולא אתחלתא דגאולה אלא סוף הגלות (לשון החזו"א במעשה איש) גלות התורה במחריביה שכשלא […]