ימות הגשמים
אחר ההתעלות הגדולה של החגים האחרונים מגיעה תקופה לכאורה דלה באירועים, חורף ארוך מעונן עם לילות ארוכים חשוכים, חמישה חדשים בהם לכאורה הולכים לישון עד לבוא האביב מחדש. ואכן, המתבונן במועדים המוזכרים בתורה יראה, כי החודש השביעי, חודש תשרי ממנו יצאנו כעת, מהווה לא רק את שיאה של עבודת ה', אלא הוא גם חותם למעשה […]
דעת תורה מאת מרן גאב"ד פוניבז' הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל
מתוך הקדמה לקובץ חידושים, עמ' כ"ט, שנת תשל"ג "אין בעל הנס מכיר בניסו" – הניסים והנפלאות, התשועות והמלחמות שהתרחשו בארץ הקודש ובעיר הקודש והמקדש, גם אלה שראו זאת בעיניהם, גם אלה שחזו זאת בבשרם ממש, אינם מצליחים להביע את מעמקי רגשותיהם. ומי כמוני, אשר נדד בימים אלו על פני קיבוצי היהודים בגלויות, מסוגל יותר לחוש […]
דבר העורך- גליון 15
החגים מאחורינו, אווירת הרוממות שחשנו באותם ימים מפנה את מקומה לשגרת החורף, שבים להם בני התשחורת לספסלי בית המדרש בישיבות הקדושות, ואברכי הכוללים חוזרים לפקוד את מקומות לימודיהם, בעוד בעלי הבתים העמלים לפרנסתם משתדלים אף הם ליטול חלקם בתורת הנצח באותן שעות מקודשות שקבעו כעתים לתורתם. אף עלון זה, אשר בא מתוך בית המדרש ובעבור […]
זמרת הארץ
הרב אליהו לויסון האזיני ארץ שאי נא שערייך כי נבוא אל קרבך נשוב לערייך זקנים ונערים גם טף עדרייך יחדיו נזמר ונעטרך בעטרייך. כי מימי עולם את תקוות אומתינו ועל טובך נכרתה, ברית תורתינו אליך נכספנו גם כלו נפשותינו לדור בצילך כי את שורש נשמתינו[א]. גם לאבותינו היה דבר ה' במחזות לזרעכם אנחילנה והיתה לכם […]
הוד קדומים [מדור לבני הנעורים]
בערך לפני כמאה וחמישים שנה פחות או יותר הייתה התעוררות גדולה בקרב הרבה יהודים, שחלקם היו תלמידי חכמים גדולים ועצומים וכולם היו יראי שמים שהקפידו על שמירת תורה ומצוות קלה כבחמורה, ליישב את ארצנו הקדושה והטהורה ולהפריח בה את השממה. רצונם היה לקדם את תהליכי הגאולה ולהקים פה מדינה יהודית אמיתית שכולם ישמרו בה תורה […]
קוראים כותבים – זמר – יהושע בן נון
יו"ד תנאים, משפטים נאים, צדיקים וחכמים, יורשי נחלתך: הראשון לעשרה, כי תרעה פרה, בחורש ויערה, בכל אדמתך: ופה לא יהגה, למלקט שריגי, והיזמי והיגי, בשדך לבהמתך: שדות וגינות, לקטום אילנות, בהם אדם ליהנות, בל ישל זיתיך: עיר כי תמצא, עין מים ומוצא, ובטל ריב ומצה, בכל שבטיך: בים גינוסר, שללך לא יחסר, ודגתה במאסר, לכוד […]
קוראים כותבים
לכבוד מערכת קדושת ציון והכותבים הנכבדים הי"ו, ייש"כ על עבודתכם המעולה והמשובחת, שמעוררת דרישת ציון, וידוע שע"י הדרישה גופא מקרבים את הגאולה, כדכתיב "אתה תקום תרחם ציון… כי רצו עבדיך…". כפי שכבר כתבתם בכמה מאמרים, בזמן הזה אנחנו עומדים לאחר קיבוץ רוב הגליות, ואנו ממתינים ומצפים כעת למלוכה ע"פ התורה, ובוודאי שגם נכלל בזה החזרת […]
בענין הספר "ויואל משה" – פרק ה'
מאמר בנוגע לשבועה השניה והשלישית: שלא ימרדו באומות ושלא ידחקו את הקץ. שלא ימרדו באומות. פירוש השבועה: בעוד היותנו גולים בין אומות העולם, הושבענו שלא למרוד בהם ולעשות איתם מלחמה. תחת זאת, עלינו לסבול עול גלות בהיותנו תחת ידם. אבל כשישראל שרויים על אדמתם ולא גולים בארצות נכר אין מקום לאיסור זה. כן כתב בהדיא […]
קיבוץ גלויות בדרך הטבע [סדרה על ספר קול התור – מאמר ד]
קיבוץ גלויות בדרך הטבע תקציר המאמרים הקודמים: במאמרים הקודמים התבאר, שלתקופה הקרויה 'משיח בן יוסף' ישנן ד' שמות ומאפיינים, וכדלהלן: במאמר א (ראה גליון 10) התבארו ד' המאפיינים, שהם: א) עקבתא דמשיחא [שבעקב הקדושה מתאחזת הסט"א, ולכן "חוצפא יסגא…" (סוטה מ"ט:)]. ב) אתחלתא דגאולה ["מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא" (מגילה י"ז:), שהיא תחילת פריקת שעבוד […]
שו"ת דרישת ציון
שאלה: בגליון הקודם הופיע במדור דרישת ציון דיון, האם צריך להשתמש בכוח ליישוב הארץ. (הגדרתי על פי שאלת השואל שם). ורציתי לעורר לנקודה נוספת בענין, ואשמח אם תתיחסו אליה. רש"י הראשון בתורה מביא את דברי רבי יצחק מפני מה פתחה התורה בבראשית ולא במצות החודש הזה לכם, ומבאר שהוא בכדי לומר כי 'כוח מעשיו הגיד […]
הושע נא!
בחג הסוכות אנו מחשיבים את ישועתם של ישראל כנושא המרכזי של החג, תפילות מיוחדות הותקנו לישועת ישראל, הושע נא! הושיעא נא!… ומגיעים הדברים עד שאף מצוות ד' המינים נקראת בלשון הגמ' הושענא. אף שמיני עצרת עיקר עניינו בשמחת הישועה – "וכיון שיצאו שבעת ימי החג אמר הקדוש ברוך הוא לישראל עכשיו אני ואתם נשמח יחד […]
אז נדברו [פרק ז']
בעזר ה' ערב ר"ה ה"א תשע"ז הנה יום הדין לפקוד על צבא מרום בדין … עברה כבר שנה מאז שפגשתי את ישראל לראשונה. מדי פעם אני מוצא את עצמי מהרהר – מה הוא יגיב על ענין פלוני, איזו התבוננות חדשה הוא יעורר בדבר אלמוני… . למעשה, לגבי זה אולי יש תועלת בכך שהוא לא בישיבה […]
חג האסיף – שמחת השלמות / הרב אליהו ברים
חג הסוכות מתייחד בציווי הכפול על השמחה. "ושמחת בחגך…והיית אך שמח". וכתב הרמב"ם – (לולב ח', י"ב) – "אע"פ שכל המועדות מצווה לשמוח בהן – בחג הסוכות הייתה שם במקדש שמחה יתירה שנא' "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים"". והפליגו חז"ל ואמרו (סוכה נ:) – "כל שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה […]
בתוך עמי אנכי יושבת
"מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנוכי יושבת" (מל"ב ד,יג) "רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַרתָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְדִינָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא לָא לִיבָּעֵי לֵיהּ לְאֵינִישׁ דְּיִדְכַּר שְׁמֵיהּ לְעֵילָא. דְּהָא אִי אַדְכַּר שְׁמֵיהּ יִדְכְּרוּן חוֹבוֹי וְיֵיתוּן לְאַשְׁגָּחָא בֵּיהּ. מְנָלָן מִשּׁוּנַמִּית, דְּהַהוּא יוֹמָא יוֹם טוֹב דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲוָה וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא […]
זכר למקדש
"מנלן דעבדינן זכר למקדש, דאמר קרא – "כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם ה' כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה", מכלל דבעיא דרישה" (סוכה מ"א.). בגמ' בסוכה (מ"א.) דרשו מדין זה מצוות לולב כל שבעה, וכן אמרו על כמה עניינים שהם זכר למקדש, וראיתי מקום לכתוב על עניין דרישת ציון במצוות […]
על החלשות הקשר לארץ דווקא בימינו
בימינו שארץ ישראל בידינו ב"ה, וארץ ישראל מיושבת בריכוז היהודי הגדול בעולם, ואולי רוב ישראל נמצאים כבר בארץ, כך שהחיוב לגור בארץ גדול יותר כלשון הריטב"א (יומא ל"ח), שהאיסור לחזור למצרים הוא רק "בזמן שישראל שרויין על אדמתם…". והנה בכל שנה, אחרי קריאת הפרשה שבה מסופר על בקשותיו הרבות של משה רבנו להיכנס לארץ וקיבל […]
דעת תורה מאת פוסק הדור מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל
הובא בספר הליכות שלמה על הל' תפלה עמ' רע"ו הערה 16 "והורע בעיניו מאד מה שנפרץ הדבר שנוסעין מא"י לחו"ל שלא לצורך המצוות המבוארות בפוסקים, ואמר שאינו רואה היתר לכך, וכשנתבקש [בשנת תשל"א] לצאת לחו"ל לשמחת בר מצוה של נכדו, כתב שלא ראה היתר מספיק לכך [והוסיף שאף אם ירבה שם בהגדת שיעורי תורה לרבים […]
דבר העורך- גליון 14
חודש תשרי, על החגים הרבים החלים בו, מספק עבורנו הזדמנות מיוחדת לחדור לעומק דברי המקרא ודברי רבותינו בעקבותיו, ולדלות משם את המשמעות האמיתית של חיי עם בארצו כשהוא דבוק באלוקיו. ככל שמעמיקים ויורדים לשורשי הדברים, כך ניכר לעיניים, כי החגים הללו מקבלים את מלוא משמעותם דווקא ביחס לאומה החיה חיים בריאים על אדמתה. אינו דומה […]
בענין הספר "ויואל משה" [פרק ד']
מאמר אחרון בנוגע לבירור השבועה הראשונה מג' השבועות – שלא יעלו בחומה – בו יתבארו דברי הרמב"ן והיפה קול. דעת הרמב"ן. עוד רצה הרב להוכיח מדברי הרמב"ן במאמר הגאולה (סוף שער הראשון), שאף עליה ברשות נקראת עליה בחומה ואסורה. וז"ל הרמב"ן: והנה אחר הגאולה הזאת שנעשתה ברשיון כורש, אתה יודע ממגילת אסתר הפזור הגדול והפרוד […]
עקרונות היסוד של אגודת "קדושת ציון"
א. ארץ ישראל ויישובה, אינה מצוה צדדית, וכמו כן אינו שכר צדדי לעם ישראל. ארץ ישראל כשהיא בשלימותה, היא המקום שבו מתקיימת התורה בצורתה האידיאלית והמושלמת, בה מתקיים הקשר המושלם בין הקב"ה לישראל, בין ישראל לתורה, ובין שלושתם [אורייתא, קוב"ה, וישראל] לחיים כאן עלי אדמות. מסיבה זו אנו רואים שהתורה כולה מתחילתה ועד סופה עוסקת […]
וכי לאכול מפריה הוא צריך?
ספר דברים – ספר הכניסה לארץ ישראל ספר משנה תורה ספרו של ארץ ישראל הוא, ראש דבריו "ה' אלקינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה… באו ורשו את הארץ אשר נשבע…" (א', ו' – ח'), וכל הפרשה מדברת בעניין הדרך לכיבוש הארץ ובמעשי תחילת הכיבוש וכן בסיפור המרגלים ותוכחת קשה על מאסם […]
הלכות בנין בית הבחירה
עדיין מהדהדת באזנינו זעקתו של חגי הנביא בראש חדש אלול "העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב" (חגי א', ד'), ומכיון שזוהי זעקה הנשמעת בכל דור ודור וכמו שאמרו [מגילה י"ד.] "תניא הרבה נביאים עמדו להם לישראל כפלים כיוצאי מצרים אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה", אכתוב כאן פרטים בהלכות […]
עניין הדור – אהבה ובחירה
עומדים אנו בפתחו של חודש אלול, חודש האהבה, וכפי שדרשו בו ראשי תיבות "אני לדודי ודודי לי", על דרך מה שכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פ"י ה"ג) – "וכל שיר השירים משל הוא לעניין זה", של האהבה בינינו לבין ה'. במאמר זה נשתדל בע"ה לעמוד על ענין האהבה המיוחד לתקופתנו, ומהן ההשלכות הנוגעות לנו בעקבותיו. בספר […]
ימות משיח בן יוסף – ימות הפקידה [ב] [סדרה על ספר קול התור – מאמר ג]
במאמר א' (גליון 10) נתבאר, שיש ד' שמות לימות משיח בן יוסף. א. עקבתא דמשיחא – [סוטה מ"ט: "בעקבות משיחא – חוצפא יסגא.."]. ב. אתחלתא דגאולה – [מגילה י"ז: "מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא". וכפי שנתבאר שהוא "חזרת גאוותה של מלכות שמים ושל ישראל" ביכולתם של ישראל להשיב מלחמה שערה]. ג. קץ המגולה – [סנהדרין […]
דעת תורה מאת מרא דארעא דישראל רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל
מובא בספר ״האיש על החומה״ (חלק ב' עמי 141 בשם ר׳ יוסף חיים גרייבר, אחד מתמידי הגאון רבי זרח ברוורמן, ששמע מריח״ז, וכן הובא בספר "ציון בית חיינו" מאת רבי יואל שוורץ שליט"א) איך נוכל להסביר ענייו זה, שאנשים מורמים מעם, ראשי אלפי ישראל, הוציאו דיבת הארץ המובטחת, ורצו להניא את העם מלהיכנס לתוכה? התרחשות […]
שו"ת דרישת ציון
שלום וברכה, כפי שכתבתי לכם בעבר, הנני קורא בשקיקה את העלון, ומקבל ממנו רוב תועלת, ואף מזדהה עם הדברים הנאמרים בו בהשכל ודעת. רציתי להעלות שאלה, אשר יתכן שהיא מיותרת ושכבר דובר עליה בעלונים, ואף שעברתי על רוב ככל החומר יתכן שהעלמתי עין או שכחתי. השאלה: האם הנכם אוחזים שאם המדינה תהיה מנוהלת עתה על […]
דבר העורך- גליון 13
בגיליון זה, גיליון ה-13, אנו סוגרים מעגל. אנו מתחילים שנה חדשה, שנה שניה לייסוד העלון. ויהיה ה' אלקינו עמנו הלאה, כפי שהיה עמנו עד עתה. רבים השואלים, מה מטרת העלון, הרי אנו כבר נמצאים כאן בא"י, ולשם מה אנו זקוקים לעלון חודשי על א"י, מה המטרה? להיכן אתם שואפים להגיע? שאלות מתבקשות אלו כבר נידונו […]
על הר ציון ששמם
תורת ארץ ישראל – כגוף עם נשמה בגליונות הראשונים הובאו מאמריהם הנפלאים של ידידי הרב אריה סגל והרב יחיאל מאיר, בהם עוררו על עניין התורה והמצוות שבארץ ישראל, שהן בשלמות נשמתן ופנימיותן, יותר מאשר התורה והמצוות שבזמן גלותנו בארץ העמים, שם הינן מבחינה מסוימת כגוף בלי נשמה, שאין המצוות שם אלא כעין "הציבי לך ציונים", […]
אז נדברו [פרק ו']
ליל תשעה באב "כבר כמה חדשים שלא ראיתי את ישראל" – כך היה הולך יהודה בין ההמונים שגדשו את רחבת הכותל המערבי ומהרהר בלבו – "הוא הלך לו לחיזוק באיזושהי ישיבה בלי להודיע מראש. הייתי בטוח שהוא כאן בשעה זו. וכי להיכן הלב נמשך ביום בו קורא ה' לבכי אם לא לכותל הר בית ה'? […]
בענין הספר "ויואל משה" [פרק ג]
בעלונים הקודמים התחלנו לדון בפירוש השבועה הראשונה – 'שלא יעלו בחומה' – שפירשה רש"י שלא יעלו "יחד ביד חזקה". וההבנה הפשוטה בכך הינה שלא יצאו מן הגלות מתוך התחזקות כח ומלחמה. וכך הסבירו בהדיא ר' חיים פלאג'י, המהרש"א, האור שמח, האבני נזר ועוד. מאידך, הרב רצה להסביר ברש"י, שאף אם יש רשות מן הגויים לעלות […]