ימות משיח בן יוסף – ימות הפקידה [סדרה על ספר קול התור – פרק ב]
נסקור בקצרה שוב את ארבעת השמות הקרויים ימות משיח בן יוסף, אותן שנתבארו באריכות במאמר הקודם, והם: א] עקבתא דמשיחא: תחילת ימות המשיח (העקב הוא הדרגה הנמוכה שכבר מתחילה להיגלות בימים אלו), כפי שמוזכר בסוף סוטה (מ"ט:), שאז מתקיים מה שכתוב בתהלים (פ"ט, נ"ב) 'אֲשֶׁר חֵרְפוּ אוֹיְבֶיךָ ה' אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ'. ופירש"י שם "עקבות […]
הלכות תלמוד תורה לקיץ – דמוסיף יוסיף
אמרו בגמ' על חמשה עשר באב [תענית ל"א., ב"ב קכ"א:] "תניא רבי אליעזר הגדול אומר כיון שהגיע חמשה עשר באב תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה אמר רב מנשה וקרו ליה יום תבר מגל מכאן ואילך דמוסיף יוסיף שאינו מוסיף יסיף מאי יסיף תני רב יוסף תקבריה אמיה". אפשר להאריך בדברים על […]
שו"ת דרישת ציון
שאלה – ראיתי את עלונכם בבית הכנסת של חניכי הישיבות בקרית ספר, וכמו רבים אחרים עיינתי בו והוא אכן מעורר עניין רב, עד שרוב שיחת המתפללים אחר התפילה נסובה על הכתוב בו, כאשר חלק מצדד וחלק מתנגד. מכיון שניכר כי הדברים הינם אכן דברים שעומדים ברומו של עולם, הם ערוכים בטוב טעם והרמה התורנית של […]
דעת תורה מאת מרן האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג זצ"ל, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, בעל השו"ת "דברי יציב"
"דא עקא שאנחנו היראים עוסקים בקטרוג גרידא והם החופשיים שאינם שומרי תורה ומצוה רח"ל עוסקים בפעולות מעשיות ויוצרים עובדות… גם אני הייתי סבור בעבר שזה תפקידנו… הייתי מקלל את המינים בכונה עצומה ומצפה לשמוע שנתקבלה והתקיימה קללתי- אך לשוא. להיפך, נוכחתי לראות שהם הולכים ומתחזקים, אמרתי איפוא לנפשי: וכי לא מוטב שנתחלף בתפקידים, דהיינו שאני […]
דבר העורך- גליון 12
כמדי שנה לובש עולם התורה קדרות לקראת ימי האבל והחורבן, ועמלי התורה עוסקים בדיני בין המצרים, משנכנס אב, שבוע שחל בו וביום הצום עצמו. אותם אלו ששואפים לרדת לעומקם של דברים משתדלים לדלות מדברי רבותינו את ההרגשים הנכונים, להבין מה הפסדנו, מדוע אנו מתאבלים ועל מה אנחנו דווים. אולם לכל זאת מתלווה בדרך-כלל תחושה חמצמצה, […]
מעשה שהיה
שלום דרברמדיגר היה פאר הבחורים שבדור, בכל תחום שתתבוננו בו כולו אומר שלמות. תורתו מכרזת עליו בכל מקום, מידותיו פאר שבפאר, חכמתו לשם דבר, מעוטר בענווה מושלמת ובכל מידה נכונה. גם שלמות ענייני הגשם לא חסרו ממנו, שלום היה בחור נאה חזק ובריא, ואף בצד הממוני לא חסר דבר, שלום היה עשיר בקנה מידה בלתי […]
אלו קרבנו לפני הר סיני ולא הכניסנו לארץ ישראל
אנו עומדים כעת אחר חג מתן תורתנו, בו קבלנו את התורה שקדמה לעולם תתקע"ד דורות ובשבילה נברא העולם, כמאמר חז"ל – "בראשית" – בעבור התורה שנקראת ראשית. ומקובלנו מרבותינו, שהיה העולם שרוי בפחד, "ארץ יראה" (שבת פ"ח.) עד ו' בסיוון עקב התנאי שהתנה הקב"ה עם העולם, שאם לא יקבלו ישראל את התורה יחזור העולם לתוהו […]
בענין הספר "ויואל משה" [פרק ב]
בחודש שעבר התחלנו לדון בפירוש השבועה הראשונה – 'שלא יעלו בחומה' – שפירשה רש"י שלא יעלו "יחד, ביד חזקה". ופרושו הפשוט הוא שלא יצאו מן הגלות מתוך התחזקות כח ומלחמה. וכך הסבירו בהדיא ר' חיים פלאג'י, המהרש"א, האור שמח, האבני נזר ועוד. מאידך הרב רצה להסביר ברש"י שאף אם יש רשות מן הגויים לעלות לא"י, […]
הלכות איבוד עבודה זרה
בתורה נמצאת כמה פעמים אזהרה על איבוד עבודה זרה מארצנו – בספר הברית שבפרשת משפטים ובפרשת כי תשא, ואח"כ בספר הדברים בפרשת ואתחנן ובפרשת ראה. ובכולם לשון המצוה מורה שנצטוינו לאבד כל עבודה זרה בכל מקום שאנחנו כובשים, ושלא נלמד ממעשיהם לעבוד עבודה זרה. אף שהרבה דברים הנכתבים בהמשך אינם נוגעים למעשה בזמן שאין יד […]
שו"ת דרישת ציון
בס"ד לכבוד עלון "קדושת ציון" אחר מבוא השלום והברכה, קראתי את העלונים שלכם בעיון ורציתי לעורר על מספר נקודות. העלון הנ"ל בא לעורר נקודה חשובה ויסודית הנוגעת לעיקר אומתנו והוא השייכות לא"י, ואגב נגעו גם בדברים חשובים נוספים כשיבושים שנגרמו בדרך הלימוד וכדו'. ואם אמנם יש מן הנכתב שם דברים אמתיים ומועילים, אך כמדומה שנוצרו […]
דעת תורה מאת רשכבה"ג רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל
ב"ה יום א' ר"ח אדר א תרנ"א קאוונא כבוד ה"ה הרב … אחדשה"ט מכתבך הגיעני. מה שביקש כבודו הרם ממני לחוות דעתי ע"ד עניין היקר של ישוב א"י הנני להשיבו כי כבר ידועה דעתי והסכמתי, כי גדולה מאד מצות ישוב א"י, וכמו שכתב הרמב"ן על התורה פרשת אחרי בסופה בשם הספרי ע"פ "וישבת בה ושמרת […]
דבר העורך- גליון 11
רבים שואלים, מהו המסר המרכזי, המסר הכולל, שרוצה אגודת "קדושת ציון" להנחיל לציבור. האם אנו באנו רק לעורר על עניין ישיבת הארץ, ללבן ולברר את גדריה של מצווה זו, ושמא כוונתנו לעורר על היחס הנכון למוסדות השלטון והדרך לנטילתם והפיכתם למוסדות הפועלים לפי תורה. אולם דומני, כי באמת אין כל חילוק בין הדברים, עניינה של […]
לעבדך באמת [חלק ב]
בגליון חדש אייר הרחבנו בהעמדת עניין עבודת המקדש כתכלית היותר נעלית בעבודת ה' בכלל, שהיא העבודה שאין אחריה עבודה, כלומר שאינה עומדת כזכרון לדבר אחר או כמטרה להשגת מעלה אחרת. עם פרסום הגליון הקודם פגע בי ידידי חריף ומפולפל אשר ידיו רב לו בדבר ה' ביד עבדיו הנביאים וטענתו בפיו: כיצד מלאך לבך להעמיד עיקר […]
בענין הספר "ויואל משה"
בשנת תשכ"א יצא לאור הספר "ויואל משה" לרבי יואל טיטלבוים זצ"ל האדמו"ר מסאטמר. בספרו הוא יוצא חוצץ נגד הקמת המדינה, ומפיו לפידים יהלוכו על גודל העוון של עליה המונית לא"י, לימוד בלשון הקודש, לקיחת ממשלה קודם לגאולה בידי שמים וכו’. והנה חייב אני לומר כי בתחילה כשנחשפתי לספר זה בנערותי, הזדהיתי מאוד עם הכתוב בו […]
המקרא וארץ-ישראל [חלק שלישי]
בחודש הקודם עמדנו על עניינו של ספר התורה כספר הברית שבין ה' לישראל, על עומק משמעותו של הרש"י הראשון בתורה (מדרשו של רבי תנחומא), על יחסה של התורה לעולם הבא ולהשכנת שכינת ה' דווקא כאן בעולם הזה, וזאת בהקשר לארץ-ישראל, על הגשם ויחודה של ארץ-ישראל בעניין זה ועל יום הדין אשר חל דווקא בהקשר זה […]
אמת מארץ תצמח [סדרה על ספר קול התור – פרק ראשון]
סדרת מאמרים על ספר 'קול התור' להגר"א ז"ל פרק ראשון אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף תהלים פ"ה, י"ב 'אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח' – זה ארץ ישראל תפילות לרמח"ל – תפילה הק"ץ פתיחה בירושלים של מעלה, זה כמאתיים שנה, בין הוגיה, גדוליה, רבניה וחכמיה, היה סובב הולך, מחיה ומאיר מזריח, ספר 'קול התור' להגר"א ז"ל. ספר […]
ברור בגדר שלוש השבועות
קודם שאנו עוסקים בענין שלוש השבועות, יש להקדים שלא הושבענו כלל שלא להתגרות באומות, כמו ששיבשו ונשתבשו קצת, אלא הושבענו שלא למרוד באומות, והכוונה שלא למרוד במי שאנו תחתיו, אך בזמן שאיננו תחת אומה אחרת אין כאן שבועה כלל, אפילו אם נאמר שזה שאיננו תחת אומה הוא משום שעברנו על השבועה ומרדנו. ויל"ע בעצם הדבר, […]
דעת תורה מאת מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל
מתוך "אור יחזקאל" ו"קובץ עניינים" החיים וברכה לכבוד וכו' אחדשה"ט קבלתי מכתבך היקר עם ברכתו הטובה תהי' מבורך מברכתך הטובה. ע"ד ההתעוררות הגדולה אשר הי' במדינתכם וביותר בישיבתכם ע"ד הניסים הגלוים אשר הראה לנו [במלחמת ששת הימים שבחודש שקדם לו].כי כמדומני כי אין לכם לשער כפי אשר מוסרים לנו מקום הניסים אשר הי' נגלה ונראה […]
דבר העורך- גליון 10
ליון זה של חודש סיון יוצא לאור לקראת חג השבועות, אשר הוגדר בגליון הקודם בלשונו הקולעת של הרב מאיר קפלינסקי כ"חג ההודאה על ארץ ישראל". כפי שנאמר שם, חג זה גם מזכיר לנו את יום הכלולות הגדול, בו באנו בברית יחד עם בוראנו, והרי שתי האבחנות של הקשר עם ה' נתקבצו לנו יחדיו – נתינת […]
הללו עבדי ה'
לא מכבר קראנו את ההלל בימי הפסח – הלל על יציאתנו מעבדות לחרות, כלשון הנאמרת בין ההגדה להלל – "לפיכך אנחנו חייבים להודות… למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים… והוציאנו מעבדות לחרות… ונאמר לפניו הללויה". וכך מגדירה הגמרא (מגילה י"ד.) – "ומה מעבדות לחירות (רש"י: ביציאת מצרים) אמרינן שירה…". ודבר זה מופיע בהלל עצמו, […]
ספירת העומר – ההכנה לקציר תבואת הארץ ולמתן תורה
כתוב בפרשת משפטים – שלש רגלים תחג לי בשנה… וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה" (שמות כ"ג, י"ד – ט"ז), וכן בכי תשא – "וחג שבועות תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה" (שם ל"ד, כ"ב), ובאמור – "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום […]
המקרא וארץ-ישראל (חלק ב')
בחודש הקודם הבאנו את חלקו הראשון של השיעור, על חשיבותו של המקרא להבנת המשקל שמעניקה התורה לכל ערך ולכל מצוה, על כך שחז"ל בבואם להגדיר את אותו משקל יצאו מנקודת הנחה פשוטה שהלומד את דבריהם כבר יודע את המקרא על בוריו, על כך שעיקר הנושא של ארץ-ישראל נלמד מהחומש, וכן להפך – שהמסר המרכזי שבחומש, […]
השתלשלות הספר קול התור
בעקבות הפולמוס המקיף שהתעורר בקרב קוראי "קדושת ציון" עקב הדברים שנכתבו במדור זה אודות יחוסו של "קול התור" לרבי הלל משקלוב תלמיד הגר"א, ראינו לנכון לפנות לרב שמואלזון, בעל המאמר ומומחה ידוע בתחום, על-מנת שיבאר את דבריו. בגליון הבא אי"ה תופיע גישה אחרת מפי אחד הכותבים בעלון, שגם הוא חקר רבות את הנושא, ותקוותנו שהאמת […]
הלכות יישוב גויים בארץ ישראל
על דיני ישיבת נכרים בארץ ישראל לא כתבו במשך הדורות, מכיון שלא היתה יד ישראל תקיפה והרבה מן ההלכות לא היו נוגעות למעשה בעת ההיא, ומ"מ גם במשך הדורות היו עניינים שהיו נוגעים למעשה, וכ"ש בזמננו אנו. פרטי הדינים נלקחו הרבה מדברי הרמב"ם בכמה מקומות, אבל נמצאים מקורותיהם בתלמודים ובדברי הראשונים בכל מיני מקומות וכמתבאר. […]
לעבדך באמת
פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי נער קטון והיה מצפצף כנגדי: רבי! מפני מה באנו לעולם זה? נומיתי לו: בני! האדם לא נברא אלא להתענג על ה' והעולם הזה כפרוזדור בפני עולם הבא. נם לי: אך למה ישים מגמתו בפרוזדור זה? ולמה יכוון האדם מטרתו בזה העולם כדי שיגיע לטרקלין שבעוה"ב? נומיתי לו: יעשה […]
דעת תורה מאת מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, בעל "אבן האזל"
מתוך מכתבו שהתפרסם בכ"ו אדר ב' התרע"ג בבטאון אגודת ישראל העולמית "הדרך", הובא בספר "דרך עץ חיים" עמ' 337 הפעולה הממשית בארצנו הקדושה, אשר כולנו מחויבים בה. מלבד שכל עבודה מעשית תהיה תשועה וגאולה לארצנו הקדושה אשר כל משהו פעולה בה היא מצווה רבה וגדולה, וכבר ידועים המאמרים הנלהבים מדברי חז"ל בזה אשר מותר לפורטם. […]
דבר העורך- גיליון 09
אחר הימים המרוממים, בהם נעשינו לעם ה' בהוציאו אותנו ממצרים, החלנו בספירת שבעה שבועות, שבסיומן נחוג שוב את הקשר הבלתי-ינתק שלנו עם בורא עולם. ונשאלת השאלה, מהי צורתו של קשר זה, ובאיזה אופן הוא מתבטא. בעבר נהגו פורקי-העול שבקיבוצים לקיים "טכסים" שונים ומשונים, אשר הדגישו את הפן החקלאי של החגים, ובעיקר את הפן החקלאי של […]
תולדות עליית תלמידי הגר"א פרק ב' – משיח בן יוסף
בפרק הראשון הובאו עקרונות תנועת חזון ציון. העקרונות הללו משקפים את רעיונות הגאולה מבית מדרשו של הגר"א. אמנם נשמעת לעתים טענה שהגר"א לא עודד את תלמידיו לעלות לארץ, אך דומה שהטענה אינה עומדת בפני מספר ראיות. הראשונה שבהן היא, שרבים מתלמידי הגר"א עלו לארץ הקודש. כמו כן מתחזקות כיום הראיות שהגר"א עצמו ביקש לעלות. חיבורים […]
המקרא וארץ ישראל
כדי להבין את ענינה של ארץ ישראל ומעלתה, חשוב ללמוד את התנ"ך. וחשוב בפרט ללמוד שלא מתוך מטרה לחפש פירושים ורעיונות צדדיים, אלא ללמוד את המקרא כפי שהוא ולראות מה המסר המרכזי שלו, שע"י לימוד המקרא באופן זה, מקבלים את התמונה והערכים של היהדות, ובתוך זה מקבלים תמונה שלמה על הערך של א"י. ואם ישאל […]
ציון מקום תכלית הכל
אשרינו שזכינו, שיש לנו כיום ציבור גדול שיושב ושוקד על תורתנו הקדושה יומם ולילה מתוך הקרבה עצומה של תענוגים ופרנסה, ופעמים שממש במסירות נפש. ומקיימים בעצמם מה שכתוב במשנה באבות "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה […]