והיא שעמדה

ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא, שהקב"ה חישב את הקץ לעשות כמו שאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים ידע תדע…והיא שעמדה לאבותינו ולנו… שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם. ניתן לפרש מאמר זה, שרצונו לומר שהקב"ה מחשב את הקץ בכל גלות וגלות, ולזה מביא ראיה ממה שמצאנו שחישב את הקץ בעת גאולת […]
כיבוש וקנין ארץ ישראל

על-מנת להבין כמה חשיבות העניקה התורה למצות כיבוש ארץ ישראל, נוכל להווכח מכך שבכל פעולה שעושים למען כיבוש ארץ ישראל מקיימים קרוב לששים מצוות עשה. ונביא חלקן. [א-כו] (בראשית טו,ז) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ: [והנה בספרי (דברים פיסקא ס"ב, לגירסת הגר"א), (דברים ט"ו, ד') אֲשֶׁר […]
אז נדברו (פרק ה')

בעזר ה' חוה"מ פסח, אני עולה כמו כולם לכותל. אולי גם אוכל לראות את רצפת העזרה. יש בזה תחושה מסוימת של עליה לרגל, למרות שזה אפילו לא זכר. ומפני חטאינו… . -מועדים לשמחה, יהודה! -חגים וזמנים לששון! קויתי לפגוש בך כאן, ישראל. אגב, אני רוצה לראות את רצפת העזרה. מסתמא אתה יודע היכן יש מקום […]
נצחיות התורה וההלכה

בקרב רבים קיימת מחשבה, ולפיה ישנן מצוות שנהגו פעם וישנן מצוות שלא נוהגים היום, ומובן שזוהי טעות נושנת. אין בכוונתי שמצוות קרבן חלילה וחס נוהגת שלא בבית המקדש, אלא שמצוות קרבן תמיד ופסח נוהגות היום, רק לא תמיד אפשר לקיימן עקב המציאות הנכפית עלינו. כשהתחילה תנועת הרפורמה, טענו ראשיה על מצוות מסוימות של התורה שהן […]
דעת תורה מאת רבנו המלבי"ם זצ"ל

ישעיה (פרק סו ז): בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר: (ח) מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ: (ט) הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד יֹאמַר ה' אִם אֲנִי הַמּוֹלִיד וְעָצַרְתִּי אָמַר אֱלֹקָיִךְ: פרוש המלבי"ם: (ז) בטרם. (מפרש מ"ש […]
דבר העורך- גליון 08

גליון זה, של חודש ניסן, יוצא לאור במתכונת מוגדלת לאור ריבוי הנושאים הקריטיים העומדים על סדר היום, לצד ענייני דיומא שיש לתת עליהם את הדעת, וכפי שיראה המעיין בגליון. ברוך ה', זכינו גם להגדיל את התפוצה של גליון חודש זה מתוך מטרה שדבר ה' יגיע לידיו של כל יהודי החרד לה' ולתורתו. אנו מודים לכל […]
מהותו של שלטון התורה בארץ ישראל – המשך מהגליון הקודם

בגליון הקודם הצגנו את המצב שלנו כיום, כאשר מצד אחד זכינו בחסדי ה' כי גברו עלינו לשוב אל ארץ נחלת ה', אשר יועדה להקמת ממלכת כהנים וגוי קדוש, ומאידך השלטון מצוי בידיהם של פורקי עול, השואפים לנהל כאן מדינה מערבית ככל הגויים ואינם מעוניינים כלל בקיומו של אותו יעוד אשר בעבורו ניתנה לנו הארץ. והשאלה […]
קוראים כותבים

לכבוד מערכת קדושת ציון! ראשית, תודה על הגליון הנפלא, עוד ימים יגידו על חשיבותו כראשית צמיחת קרן לדרישת ציון. בדבר השאלה המציקה, היתכן שגאולתו ופדות נפשנו תבוא בדוקא ע"׳ רשעי ישראל, מה זה עשה השם לנו? ראשית – כלל גדול הוא, שבכל מה שעובר עלינו צריך להתבונן במה שהיה עד עתה, ועפ״ז לדון לדידן [עי' […]
ממלכת כהנים

בגליונות הקודמים עסקנו ביחס החשיבות שבתורה כלפי ארץ ישראל, ולמדנו כי ספר בראשית כולו עוסק בהבטחתה לאבותינו, אשר קיומה הינו מתכליותיה של יציאת מצרים (וכמבואר בגליון הקודם, כי הבטחת הארץ והיות ה' לנו לאלקים דבר אחד הם). והנה עמדו על דברינו מימין ומשמאל, שיש שרצו לתלות בדברינו כאילו ח"ו באנו להמעיט מחשיבות התורה, לא תהא […]
תולדות עליית תלמידי הגר"א ויישובם בארץ הקודש

ראשית תנועת "חזון ציון"[1] ביום שני של ראש השנה שנת תקמ"א, אחרי קריאת ההפטרה בספר ירמי' פרק לא, עלה ר' בנימין ריבעלעס משקלאב אל בימת בית הכנסת הגדול בעיר, ונשא דרשה על "שיבת ציון". רחל אמנו רואה שבניה לא שבו לגבולם, ואפרים, שהוא משיח בן אפרים, משיח בן יוסף, מתנודד. היא מרימה את קולה בבכי […]
תוקפה של מגילת תענית

נחלקו בגמ' בר"ה [י"ט.] לגבי מגילת תענית אם בטלה או לא בטלה, ומסקנת הגמ' שם להלכה, שבטלה מגילת תענית מלבד חנוכה ופורים שלא בטלו – עיי"ש כל הסוגיה. ובשבת [י"ג:] נידון האם ניתן להוסיף ימים טובים על מגילת תענית, וז"ל הגמ' שם – "תנו רבנן מי כתב מגילת תענית אמרו חנניה בן חזקיה וסיעתו שהיו […]
ברור הלכתי ורעיוני בענין איסור היציאה לחוצה לארץ

בנידון היציאה מארץ ישראל קיימים שני חלקים, יציאה לדור ולהשתקע בחו"ל, ויציאה ע"מ לחזור לארץ ישראל. יציאה ע"מ לדור ולהשתקע בחו"ל. איתא בב"ב צ"א. – "ת"ר אין יוצאין מארץ לחו"ל, אלא אם כן עמדו סאתים בסלע…", והיינו רק כשיש רעב חזק, ומבואר בגמ' שם מתי נקרא רעב כזה שמותר לצאת בגללו, עיי"ש. אבל בלא רעב […]
דעת תורה מאת רבן של ישראל מרן החזון אי"ש זיע"א

חזון אי"ש יורה דעה סימן כ"ד סק"א – שני לאוין יש בתורה בנתינת מקום לעכו"ם בארץ לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך, ולא תחנם… ודין איסור ישיבה הוא שנתחייבנו לגרשו מארצנו והוא חיוב על כל אחד ואחד מישראל… אבל הדבר מוכרע בסברא שדין זה בכלל הרצון שתהיה הארץ מיושבת מישראל ולא יחנו בארץ עכו"ם, וארץ […]
דבר העורך – גיליון 07

בעומדנו בפני ימי הפורים, מן הראוי לעיין במהותם של ימים אלו עבורנו יושבי ארץ הקודש בזמן הזה. נכון, הייתה הצלה גדולה משואה שרחפה מעל פני העם, אולם דבר זה רק ממחיש את היות הפורים חג של גלות, לא של עם בארצו. אף הנקמה, עד כמה שמושג נשגב זה מתקשר למציאות של אומה על אדמתה עם […]
שו"ת דרישת ציון – קוראים כותבים

לכבוד מערכת העלון "קדושת ציון", כאשר ראיתי את גליונכם המיועד לדרישת ציון על טהרת הקדש, קראתי אותו בעיון, בחשש ובתקוה גם יחד, מתוך רצון לראות האם אכן זכינו וכבר יש לנו את היכולת לדרוש את ציון על טהרת הקדש, אכן השמחה התפוגגה מהר ונכנס כאב וצער, שגם אחרי שמונים ומעלה שנה, כאשר עינינו רואות את […]
אז נדברו (פרק ד')

בעזר ה' יתברך ויתעלה אור לר"ח אדר א', ההיכל כבר כמעט ריק. רק ישראל עוד יושב במקומו, שקוע, מרוכז וכותב במהירות כמנהגו בסוף כל יום. לא אפריע לו באמצע, אבל אני מקוה שלא יאריך יתר על המידה, הרי סכמנו שנדבר מדי ר"ח. הנה הוא מסיים ונגש אלי, כנראה הבין שאני ממתין לו. -שלום יהודה, לא […]
וגאלתי ולקחתי והבאתי

בעומדנו בספר הגאולה, יש לנו לבקש בתורה מהו העיקר הגדול המכוון בגאולה זו. בגליונות הקודמים עמדנו על כך שכיבוש הארץ מוזכר בתורה כתכליתה של יציאת מצרים, כמבואר הן בהבטחות לאבות והן בנבואת מרע"ה על היציאה. בברית בין הבתרים נאמר לאברהם – "אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה" (בראשית ט"ו, […]
כי מציון תצא תורה

על עניין חישוב תקופות ומזלות, שהוא העניין המביא לחשבון עיבור החודש ועיבור השנה, אמרו חכמים [שבת ע"ה.] – "אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב, עליו הכתוב אומר "ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו". אמר רבי שמואל בר נחמני […]
מהותו של שלטון התורה בארץ ישראל

מצינו בתורה ובחז"ל הפלגה גדולה מאוד בדבר חשיבותה של ארץ ישראל. התורה נתנה לקיום דווקא בארץ ישראל, כמו שכתוב – "ואתי צוה ה' בעת ההוא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשתכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה" (דברים ד', י"ד), "אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן ה' אלקי אבתיך לך לרשתה כל־הימים […]
דעת תורה מאת רבן של ישראל מרן הנצי"ב מוולוז'ין זצ"ל

מתוך מכתבו לבני עדתו שפורסם בקובץ "שיבת ציון" חלק שני עמ' 5 והננו מאמינים בהבטחת ה׳ לאברהם אבינו, ״כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם. ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה. קום התהלך בארץ לארבה ולרחבה כי לך אתננה״ (בראשית […]
דבר העורך- גליון 06

גיליון שישי היוצא לאור מהווה הזדמנות לערוך כעין סיכום ביניים על מה שהושג עד כה, וזאת על-מנת להיערך למשימות העומדות בפנינו בהמשך. רבות התלבטנו עוד בטרם יצא לאור הגליון הראשון בשאלה האם הציבור הרחב בשל עבור המסרים שברצוננו להנחיל. לא הייתה זו שאלה פשוטה כלל ועיקר. אמנם זכינו, חברי אגודת "קדושת ציון", בחודשים שקדמו להופעת […]
קוראים כותבים

שלום רב לעלון החשוב "קדושת ציון" המעורר את כולנו למחשבה ישרה ולברור אמיתי של הסוגיות הבוערות העומדות על סדר היום, רציתי להתיחס לנקודה שרבים מתקשים בה בעניין ישיבת ארץ ישראל של ימינו וכיבושה ע"י פורקי עול – האם יתכן שמאת ה' יצא הדבר. הנה במעט התבוננות בספרי הנביאים, אשר מפיהם אנו ניזונים, אפשר לראות שהדבר […]
ראש השנה לאילן

ראש השנה לאילן טומן בחובו כמה הלכות חשובות, הנצרכות בין לחקלאים ובין לשאר האנשים, ולהלן פירוט הדינים ליום זה: להלכה אנו פוסקים כשיטת בית הלל שראש השנה לאילנות חל בט"ו שבט ולא בר"ח שבט, וע"כ כל ההלכות המתייחסות לר"ה לאילן חלות ביום ט"ו בשבט, ולא בר"ח שבט. פירות אילן שהחנטה שלהם חלה קודם ליל ט"ו […]
מעלתה של ארץ ישראל

הנידון על מצות ישוב ארץ ישראל בדרך כלל נסוב על השאלה האם זוהי מצוה או לא, והאם נחלקו בזה הרמב"ם והרמב"ן, שכידוע הרמב"ם לא מנאה במנין המצוות, ואילו הרמב"ן השיג עליו בשכחת העשין ד'. וגם אחר שידענו שאכן מצוה היא, ראוי להרחיב ולבאר את מרכזיותה של מצוה זו, שאינה אך מצוה אחת מתוך התרי"ג מצוות. […]
זכור ימות עולם (פרק א')

בפתח מדור זה, אשר נועד לספר את הסיפור האמיתי על הקמת הישוב היהודי בארץ-ישראל בעת החדשה, נביא מהספר "דברי ישעיהו" להג"ר ישעיה חשין זצ"ל, שהיה מלמד מפורסם בתלמוד תורה "עץ חיים", ולימד את כל גדולי ירושלים בילדותם. הרב חשין אף נמנה על אותם עשרה אנשים שנשלחו דרך קבע ע"י קדוש ישראל המהרי"ל דיסקין זצ"ל להתפלל […]
הקדמת התורה – חומש בראשית ותחילת חומש שמות

כתב הרמב"ם (בהקדמתו לפרק חלק, היסוד השמיני) – "אין הבדל בין ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען, ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד, או אנכי ה', ושמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, הכל מפי הגבורה והכל תורת ה' תמימה טהורה קדושה אמת". ועם זאת ניתן לומר, כי בפרשיות אלו שבתחילת חומש שמות סיימנו מעין הקדמה כביכול, […]
דברי הגאון הגדול רבי לייב מינצברג שליט"א

ראש "קהל עדת ירושלים" ומח"ס בן מלך בעזרת השי"ת זכינו בימי החנוכה להכנס למעונו של הגאון שליט"א, ודיברנו עמו על העלון, והרי מקצת מן הדברים שזכינו לשמוע ממנו אחר שהיו למראה עיניו – במשך כל השנים היה עם ישראל מחכה לגאולה, באלפיים שנה בגלות, היו תקופות קשות מאוד וציפו לגאולה, ומתי ומתי…, חכינו לראות שזה […]
דעת תורה מאת מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי ירוחם לייבוביץ' ממיר זצ"ל

מתוך ספרו "דעת תורה" ח"ד עמ' קכ"ד (פרשת שלח) בגמ' (ברכות ה.) ג' מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולן לא נתנן אלא על ידי יסורין, אלו הן: תורה, וארץ ישראל, והעולם הבא … כן אמר ר"ל (ברכות סג) אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר (במדבר יט יד) זאת התורה אדם כי […]
דבר העורך – גליון 5

בעלון העוסק בקדושת הארץ, הרצון הטבעי היה לעסוק בפריחת האילנות שבעונה זו של חודש שבט, במטר הסוחף, עליו התפללנו והנה כעת הוא מלוה כצליל נעים את כתיבת הטור, ובראש השנה לאילנות, החל באמצעו של ירח זה. כמה מאושרים אנחנו צריכים להיות, שזכינו לחונן את עפר ארצנו ולהרגיש טעם אמיתי במטר השמים, שזכינו אכן לחיות על […]
שו"ת דרישת ציון

שאלה: במאמרו של הרב בנימין הלוי בגיליון מספר 2, ובהמשך לכך בשו"ת דרישת ציון בגיליון מספר 3, נאמר כי תכלית השכר האמור בתורה הינו ירושת הארץ, והיא הנקראת "ארץ החיים", וכדברי המשנה בספ"ק דקידושין – "… ונוחל את הארץ". אמנם בכל המפרשים שם במשנה מבואר כי "הארץ" אותה נוחלים אינה אלא העולם הבא, והיא "ארץ […]