ארץ ישראל נקנית ביסורים. מלחמות רבות ידעה ויודעת ארץ ישראל בשנים בהן אנו זוכים לשוב אליה, אך דווקא במלחמות הללו הקב"ה מראה לנו את אהבתו הגדולה אלינו, שבחר בנו מכל עם ולשון, ועושה לנו אותות ומופתים גדולים ועצומים, אף על פי שלצערנו איננו ראויים לכך, וכפי שהתבטא מרן הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל: "אנחנו חיים בארץ ישראל עשרות שנים, ואם פוקחים עיניים, אנחנו ממש צריכים להרגיש שהקב"ה כל כך קרוב, מטייל בינינו, ה' א-להינו מתהלך בקרב מחניך להצילך, ה' מציל אותנו כל יום ויום, שנים רבות. כל פעם מספרים: 'המחבלים לא הספיקו להוציא זממם', 'כמעט שקרה פיגוע'. וכל זה מפני שהקב"ה קרוב אלינו ושומר את אנשי ארץ ישראל, כי אם יש שונאים שיש להם כל כך הרבה כוחות, וגם ריבוי מספר, ואנחנו חיים ככה בארץ ישראל לקיים מה שנאמר 'וישבתם על הארץ לבטח', זה ממש גילוי שכינה גדול שכזה" (יתד נאמן ו כסלו תשע"ה).
ברשימה זו נביא מדברי גדולי ישראל, כיצד התיחסו לנסים אלו, ואודות החובה להתבונן בנסים אלו ולהודות עליהם, ולהכיר בהנהגת ה' אתנו. כאשר נתבונן בדברים האלו, נוכל לקחת חיזוק גם לתקופה הקשה העוברת עלינו כעת, ולדעת שה' מנהיג אותנו ולא עזב את הארץ, והוא מסבות מתהפך בתחבולותיו להביא אותנו אל הטוב השלם והנצחי. [כאמור, אנו מביאים מדבריהם של גדולי ישראל ביחס לנסים במלחמות, ולא ביחס לשאר הנסים שהביאו לקיבוץ גלויות שאנו רואים בעינינו, ואי"ה עוד חזון למועד להביא מדבריהם הרבים גם בענין זה].
כהקדמה לדברים, נביא מדברי מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל כיצד יש להתיחס לכך שבחלק מהניסים היו מעורבים גם אנשים רשעים, כפי שהובא על ידי נכדו 'בספר בדרך עץ החיים' (ח"ב עמ' 526): "כשנה לאחר שאושפזו רבנו ורעיתו בבית החולים עקב פציעתם מפגזי האויב על ירושלים, בקר אצלו רבי בן ציון ברוק. כאשר דיברו על הנסים שהיו בזמן הקמת המדינה ועל מנהיגיה, אמר רבנו: הגמרא (מעילה יז:) מספרת על גזרות שגזרה המלכות על ישראל, והלך רבי שמעון בר יוחאי תוך סכנת נפשות לבטל את הגזרות. בדרך, יצא לקראתו שד והציע את עזרתו בביטול גזרת המלכות, בכה רבי שמעון ואמר: 'שפחה של בית אבא [הגר המצרית שפחת אברהם אבינו] נזדמן לה מלאך שלש פעמים, ואני לא פעם אחת, יבוא הנס מכל מקום'. ולו יהא הנס באמצעותו של שד… העיקר שיהיה הנס"[1].
ומובא בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ז מח יב): 'שאין מקום כלל לטענה לומר שבלתי אפשרי שתוכל הישועה השמימית לצמוח על ידי אלה האנשים אשר אין יראת א-להים בלבם וכו', מי יוכל לבוא בסוד ההשגחה העליונה ולמצוא חקר ש-די, הרי כבר היה כזאת לעולמים שבאפס עצור ועזוב שלח ה' עזרתו מקודש בידי מלך ישראל רשע להרחיב את גבולות הארץ וליישב בה המוני בית ישראל. ומפליא הדבר, שהכתוב מציין הדבר לשבחו של מלך זה סמוך ונראה יחד עם ציינו את גודל רשעתו של מלך זה, בבחינה של אין עבירה מכבה מצוה. הלא כה דברי הפסוקים בזה (מלכים ב יד כג-כז): "בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַאֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה. וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' לֹא סָר מִכָּל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר. כִּי רָאָה ה' אֶת עֳנִי יִשְׂרָאֵל מֹרֶה מְאֹד וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל. וְלֹא דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם וַיּוֹשִׁיעֵם בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ".
הרי דברים מפורשים בדברי נביאי האמת והצדק, כחלום ושוברו בצדו על פליאת – מחזה לעזרת – ישראל מיד צר באמצעות רשע עד להשחית בטעמו ובנימוקו. וידוע, שכל מה שנקבע בכתבי הקודש, אפילו בתורת סיפור, לא נכתב חס ושלום לשם סיפור בלבד, אלא לשם נבואה ולימוד לדורות [ועל זה אנו אומרים 'ותורתך ודברך ישים על לבו'. לא 'תורתך' בלבד, אלא גם 'דברך']. וממילא גם הנ"ל נקבע לשם כך לשמש לנו מגדל – אור ואספקלריא מאירה לכל התרחשות בהמשך הדורות".
לפני שנביא את דבריהם של גדולי ישראל, נביא סיכום קצר של הנסים שעליהם נסובו דבריהם [מתוך חוברת שיצאה לאחר מלחמת ששת הימים על ידי רבי יצחק מאיר לוין זצ"ל, חתנו של בעל ה'אמרי אמת' מגור. הובאה בספר 'דעת סופרים – מנחמיה ועד עתה']:
'רק לפני עשרים וחמש שנה עברנו תקופה של הסתרת פנים קשה ואיומה, תקופת השואה המחרידה. מדת הדין נמתחה עלינו בכל חומרתה. דמם של ששת מליון אחינו ואחיותינו, זקנינו וילדינו נשפך כמים. באכזריות ללא דוגמא הובלו לעקידה הגדולה לעיני העולם. עודנו המומים ממחזה אימים זה, כשבלבנו פנימה ההכרה, שנסתרות דרכי ההשגחה העליונה, ונקיתי דמם לא נקיתי, וא-ל נקמות ה'.
ובעוד אנו עומדים ומשתאים ושואלים את עצמנו: האם כה נחלשנו עד כי כצאן לטבח מובילים אותנו? באים מאורעות היסטוריים אחרים, המוכיחים לנו כי ברצות ה' משתנים פני הדברים, כשעיני ה' לציון להשאירה לפליטה, אנו עדים לנצחונות שבאים ללא דוגמא ומשל כמו לשואה וטבח שאינם ניתנים לשום הסברים טבעיים.
כי על כן דרכנו לא במונחים טבעיים, מוחשיים, רגילים, אלא ביד ה' המובילה אותנו, המתגלה לנו בעוצמת הדין או בגודל החסד והרחמים למען דעת את תפקידנו ואת יעודנו בעולמנו.
א. 'נס אל-עלמיין' כינו האנגלים את התבוסה הגדולה של צבאות גרמניה הנאצית, עת אמרו להסתער על ארץ ישראל בעיצומה של מלחמת העולם האחרונה. היתה זאת המערכה הראשונה על קיומו של הישוב היהודי בארצנו הקדושה, ונסתיימה באורח הנפלא מבינתנו[2].
ב. בשנת תש"ח, הקיפו שוב שבע מדינות עצמאיות, חזקות למדי, את הישוב היהודי הקטן בן שש מאות אלף ולא יכלו לו. בידים ריקות כמעט, הונסו הערבים התוקפים. היתה זו מערכה, אשר שום סיכום טבעי אינו הולם אותה, חישוב רגיל עשוי רק לסלף את טבעה ואופיה.
ג. המערכה השלישית אשר באה אחריה בשנת תשט"ז, עת שימשו מטוסי חילות אויר של צרפת ובריטניה כמטרה אווירית לארץ ישראל ואיפשרו לה לשבור את האגרוף המצרי המאיים עליה שאמר אז להשמידה, לא היתה תופעה רגילה, הניתנת להסברים לוגיים, כשאנו סוקרים אותה בפרספקטיבה של מרחק זמן מסוים. שום מדינאי אנגלי או צרפתי אינו מסוגל כיום, שתים עשרה שנה אחרי מערכה זו, להסביר לעצמו ולאחרים, מה בעצם הניע את ממשלות לונדון ופאריז להחלץ להסרת טבעת החנק שנתהדקה בימים ההם סביב למדינת ישראל. אין לנו כיום כל הסבר אחר, אלא להצמד לאמת הנצחית, כי יד ההשגחה העליונה היא אשר רקמה מסכת זו, ולב מלכים ושרים ביד ה'.
ד. המערכה הרביעית, זו אשר נתגלתה לפנינו במלחמת ששת הימים, עלתה על קודמותיה בתופעות לא רגילות, לא טבעיות. הפעם מספיקה עין בלתי מזוינת, ואפילו שטחית ביותר, כדי לראות את יד ה' המכוונת אשר מאחורי המערכה הזאת הרצופה פלאים ונסים גלוים, כפי שהיינו עדים להם. כשנוכחנו לראות, שה' שוכן בציון, וכפי שנמסר לנו על ידי הספרים הקדושים, ישמור השי"ת על ארץ ישראל בימים שלפני בואו של משיח'.
מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצוק"ל בעל אבן האזל
וגנותי על העיר הזאת
בימי מלחמת העולם השניה, סיפר רבנו, שבעת ביקורו אצל החפץ חיים בשנת תר"צ, שנים אחדות לפני פרוץ המלחמה, אמר לו הסבא קדישא בזה"ל: "הולכת וקרבה מלחמה שניה, אשר תבעיר את כל העולם, המלחמה הראשונה תהיה לעומתה כמשחק ילדים. נזדעזע רבינו ושאל – ומה יהיה? השיב לו החפץ חיים בפסוק: 'וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי'[3] ('בדרך עץ החיים' ח"ב עמוד 527)[4].
ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש
היה זה בימי מלחמת השחרור, הלגיון הערבי הפגיז את ירושלים ללא הרף, ובין הנפגעים היה אף רבנו שנפצע קשה באחת ההפגזות. יסוריו היו גדולים ביותר, אולם הוא לא נאנח.
פעם בא לבקרו ליד מיטת חוליו רבי שלמה זלמן ברא"י פרוש, ומשראה את סבלו ויסוריו של גדול הדור, נמלטה מפיו אנחה.
פנה אז אליו רבנו ואמר לו: הנה בעז"ה בקרוב תתגשם נבואת הנביא (עובדיה א יז): 'ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש'.
והוסיף ואמר, היה זה לפני מלחמת העולם השניה. ישב פעם מרן החפץ חיים ולידו תלמידו הגדול רבי אלחנן ווסרמן. נאנח החפץ חיים ואמר: אני רואה עננים שחורים אשר מתקדרים על שמי אירופה, סכנה נוראה מרחפת על כלל ישראל. נחרד רבי אלחנן וסרמן ושאל ומה יהיה? השיב לו החפץ חיים ואמר: 'ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש'.
הוסיף רבי אלחנן ושאל, הרי שם בארץ ישראל מתגברים החילוניים, מורדי אור התורה.
ענה לו רבי ישראל הכהן מרדין בעל החפץ חיים ואמר: 'והיה קדש' – הנביא כאן משתמש בוי"ו ההיפוך, על מנת להשמיענו שבסופו של דבר תהיה בארץ ישראל מהפכה רוחנית לקדושה ולטהרה, 'ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש' ('בדרך עץ החיים' ח"ב עמ' 526).
הקדוש ברוך הוא לא קבצנו כאן כדי להשמידנו
בימי המצור על ירושלים – יום אחד לפני שנפצע, החלה הפגזה כבדה, אותה שעה ישבו בביתו מספר אנשים, אמר להם אז רבנו: 'הקב"ה לא קבצנו כאן כדי להשמידנו'. (שם עמ' 460).
מרן המשגיח הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר בעל 'מכתב מאליהו'
אם נתרפה מלהתחזק על ידי ראיית מעשי ה' הלא ימצאנו עוון
כשנסתכל בעולמם של האומות כולם, הלא נראה שינוי נורא… באה גם שנאת יהודים גלויה בכל העולם מקצה, ובאותה שעה של מהומה ושערוריה, בתוך אותו ים השנאה אשר יטביענו בו – מתוך כל זה דוקא נולד ההפך – שהם בעצמם יאמרו לבסס את ישראל באדמת הקודש. האם כך הוא מהלך העולם? האם זהו דרך הטבע?
ועוד כמה נסים ראינו? היתה ארץ ישראל כמו בצבת אחוזה, צבת אותו רשע וסייעתו, ימח שמם וזכרם. ופתאום ברגע האחרון של סגירת הצבת, והנה נהפך הגלגל משני הצדדים בקווקז ואל-עלמיין. האם גם זה במקרה? האם גם מגפת הדבר מקרה? ואם כל אלה יעידו, כי בנסים ינהיגנו ה', הלא אך בנו הוא לעמוד בנסיון, אשר בו הכל תלוי. אם נתרפה מראות מעשי ה' במבט רוחני, ולהתקרב אליו ואל תורתו ועבודתו לעת כזאת, הלא ימצאנו עון חס ושלום (מכתב מאליהו ח"ג עמ' 350).
מרן המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצוק"ל
על פי דרך הטבע לא היה נשאר המקום בידינו
[5]מפני דוחק העת קצרתי בכתיבתי מלהודיע לידידי את אשר על לבי, את אשר שמעתי בבואי לפה מהחסדים הגדולים אשר עשה השי"ת עם עמו ועם ארצנו הקדושה,כי לא היה שום מקום בטבע שיהיה נשאר המקום בידינו רחמ"ל, רק רחמי שמים נתן לנו שארית ופליטה, וזה נותן לנו תקוה ובטחון על העתיד (אור יחזקאל מכתבים מכתב נה).
הניסים שנעשו לנו הם מהנהגת היחוד שאינו מוכרח אפילו ממעשי האדם
הנה ראינו לפני זמן-מה, שהשי״ת עשה עמנו נפלאות גדולות הראויות להיעשות לצדיקים, ואיך נעשו בדורנו, כשאפילו תשובה לא עשו לפני כן, ואעפ״כ עשה השי״ת נפלאות כאלה שהיה בכוחם להפוך כולם לצדיקים, ואיך נעשים נפלאות כאלה בדורנו. אלא זהו ענין היחוד שאינו מוכרח אפילו ממעשי האדם, ויכול להושיע גם הרשעים כשרצונו יתברך לעשות כן. ומכאן חזקה התקוה לביאת הגואל צדק, ואל יפול בלב ספק 'וכי ראויים אנו לכך', כי זהו סוד היחוד שאין השי״ת מוכרח להשתעבד למעשי האדם. וכך היה ביציאת מצרים, שהיו במ״ט שערי טומאה והיה צורך לחפש עבורם זכויות להנצל ואעפ״כ נושעו[6] (קובץ ענינים שהשמיע מרן המשגיח – אלול תשכ"ז תשרי תשכ"ח).
האל"ף בעת כזו הוא להכיר שזה מעשה ה', לא מקרה (קובץ ענינים אייר סיוון עמ' ז)
ויתבוננו חסדי ה'
השי"ת עשה עמנו נפלאות עד שאין הפה יכול לדבר, ואין לשער מה שנעשה עמנו, עם הכלל ועם היחידים. הרוצה להתחזק שהשי"ת מכירו ויודעו בפרטות ומשגיח עליו ביחידות, יכול להראות לעצמו נסי ה' ונפלאותיו עם יחידים. נפלאות נעשו להצלת יחיד.
…אין לכך עצה אלא 'ויתבוננו חסדי ה", להתבונן במאורעות, להשיבם אל הלב ולהפכם להכרה יציבה נטועה בעמקי הלב. שחרית וערבית צריך לקבוע להתבונן בכך, ואל תתמה שהרי אפילו יציאת מצרים נצטוינו להזכיר שחרית וערבית כדי לנטעו בקרבנו, כל שכן מאורע חדש שעבר עלינו, וכך אפשר לזכות להכרה אמיתית, וכבר ראינו אצל רחב מה גדול ערך הכרה אמיתית (שם עמ' לז – לח).
הקדוש ברוך הוא נגלה קמעא קמעא
על דבר ההתעוררות הגדולה אשר היה במדינתכם וביותר בישיבתכם על דבר הנסים הגלוים אשר הראה לנו [במלחמת ששת הימים שבחודש שקדם לו]. כי כמדומני כי אין לכם לשער, כפי אשר מוסרים לנו מקום הניסים אשר היה נגלה ונראה לעיני כל, אף להפוקרים חס ושלום, כולם צועקים נסים נסים. אך כנראה, כי כל זה הוא עוד מהלשון שבילקוט על ישעיה לה, 'יששום מדבר וציה' – מה הקב"ה עושה, נגלה עליהם 'קימעא קימעא'. יתן ד', שנהיה אנחנו וכל בית ישראל מהזוכים – "המה יראו כבוד ה'" (אור יחזקאל מכתבים מכתב תלז).
🞜🞜🞜
נראה, שהניסים והנפלאות שאירעו עמנו, ניתנו לנו לאות להתחזק בישועת ה', לצפות ולהתכונן לגאולה השלמה שתבא במהרה בימינו. (קובץ ענינים שם עמ' יח).
🞜🞜🞜
מהנסים אנו רואים את קרבת ה' אלינו
אשר ראו עינינו לאחרונה יכול לשמש הקדמה חזקה לקבלת התורה. בחוש ראינו שכר ועונש, ראינו בחוש נסים גלויים, קרבת ה' אלינו… ראינו בחוש, שהשי"ת שומר ישראל, כפי שמספרים אנשי המלחמה (שם עמ' כו).
🞜🞜🞜
..ולמה לא נלמד לעצמנו מדור המדבר… והתביעה עליהם יתכן ושייכת גם עלינו, "עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האותות אשר עשיתי בקרבו". הם ראו מה שראו ואנו כבר ראינו יותר מהם, כל העבר שלנו מאז ועד היום. ואחרי כל זאת אשר הראנו ה' בשבועות האחרונים, ולא נשתנה? ונשאר במקומנו? האם לא יתבעו אותנו 'עד אנה לא יאמינו בי בכל האותות אשר עשיתי בקרבו' (שם עמוד לז).
מרן הגאון רבי אברהם יפה'ן זצוק"ל
אנו רואים גילוי שכינה
רבה החובה כעת לשום לב ועין פקיחא על המאורעות בתקופתינו, שהקדוש ברוך הוא מרבה חסדו הגדול להראות לפנינו גילוי שכינתו, ולא לסגור עינינו ולהטיח כלפי מעלה 'נסתרה דרכי מד", חס ושלום.
אנשי כנסת הגדולה נקראו על שם שהחזירו עטרה ליושנה לומר הא-ל הגדול כו'. במקום הסתר גדול כזה, שנקר במוח כל אחד: איה גבורותיו וכו', עמדו לראות בזה גילוי שכינה היותר גדול, כבשה אחת בין שבעים זאבים. בעוונותינו הרבים הוא להיפך, אנו רואים על כל צעד וצעד גילוי שכינה, השגחה פרטית, ומדוע אין בכחינו להחזיר עטרת התורה והיראה לכל הפחות כבשנים קדמוניות בתקופת אחרונים ז"ל. ולזה ראה הרב המחבר שליט"א עצה ותחבולה שיתבונן בינה בדברי חז"ל בעניני הגאולה, ויתעודד רוחו בתקוה ובטחון ויצפה לישועת ה' לזכות ולקרב הגאולה בב"א (מתוך הסכמה לספר 'חבלי משיח בזמננו', י"ב אדר תשכ"ט).
מרן הגאון רבי משה חברוני זצוק"ל
לראות את חסדי ה'
אמינא יישר כחו בזיכוי הרבים, בפרט לנבוכים ותועי בינה בדור יתום זה, שעיניים להם ולא יראו חסדי ה' ונפלאותיו למכביר, גם הגלויים ביותר.. (שם, ט' אייר תש"ל).
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר זצוק"ל בעל 'אמרי חיים' מויז'ניץ
שמחה עצומה על שחרור ירושלים העתיקה והכותל המערבי
תאור על מלחמת ששת הימים במחיצתו של האדמו"ר בעל ה'אמרי חיים' זצוק"ל ניתן על ידי נכדו האדמו"ר שליט"א [מתוך דברים שמסר למוסף תורני 'היכלות' מבית 'קשר איתן' – ויז'ניץ (ניסן-אייר תשע"ז • גיליון 52), לרגל יובל לנסי ה' ונפלאותיו במלחמת בני ישמעאל על ארץ הקודש] וכך הוא מספר:
המצב בארצנו הקדושה היה קשה באותה תקופה שלפני המלחמה, בל"ג בעומר לא העלו מדורת אש גדולה, אלא משהו זעיר מאוד. בשבוע שלאחר מכן היה המצב מתוח מאוד בארץ הקודש. ביום שני כ"ו באייר פרצה המלחמה, אולם כבר ביום רביעי כ״ח באייר שחררו ברוך ה' את הכותל המערבי מידי הערבים. בימי המלחמה עצמה, ראו על זקני הקדוש שלווה עצומה. לא ראו עליו שום לחץ מלחמה. כמה גדול היה בטחונו בהשם יתברך!
שמחה רבה שררה אצל זקני הקדוש בהגיע הבשורה ששוחררה ירושלים העתיקה, ובני ישראל יוכלו שוב להגיע לשפוך שיח אצל שריד בית מקדשנו הכותל המערבי. כשהגיעה הידיעה שיהודים מתפללים אצל הכותל המערבי, היה זקני הקדוש שרוי כולו בהתרגשות גדולה, ופתח בשירת "והביאותים אל הר קדשי"…
לא יטוש ה' את עמו
עוד הובא שם (גליון היכלות הנ"ל): באותם ימים קשים ומלאי פחד, בהם חברו צבאות-ערב נגד ישראל בעצה אחת, ובדרך הטבע היה נצחונם נראה כמובטח, ניצב רבנו האמרי חיים זי"ע כאב רחום לעמו, הרגיע, חיזק ועודד את הלבבות הנסערים, באומרו כי אין ממה לפחד – הפחד הוא הבל הבלים! ויותר מכך, רבנו הרגיע את הציבור בדברים של נבואה, שכל שומעיהם פג לבם מלהאמין להם: "אדרבה, קיים סיכוי שיכבשו אי"ה את ירושלים העתיקה ואת הכותל המערבי!"… דבריו הקדושים היו אז לפלא, באשר היו נראים ממש כתלושים מן המציאות. כשסיפר יהודי לפני רבנו האמרי חיים, כי הרדיו הודיע שהמצב חמור מאוד, הכריז רבנו בהתרגשות: "'מיין רדיו' זאגט [=הרדיו שלי אומר] – 'כי לא יטוש ה' את עמו ונחלתו לא יעזוב'!".
כשרבנו [הישועות משה] זי"ע – אז ראש הישיבה, סיפר באחד הימים לרבנו האמרי חיים זי"ע, שהורים מחו"ל התקשרו אל בניהם תלמידי הישיבה והורו להם לשוב לביתם בחו"ל, לנוכח איומי המלחמה. נענה רבנו האמרי חיים: "… אלה שביקשו ממך לשאול לדעתי, אמור להם שהתלמידים יכולים להישאר בישיבה בלב רגוע, כי מאומה לא יקרה להם!".
גם הרה"ק רבי משה יחיאל מאוז'רוב זי"ע, בעל 'אש דת' ו'באר משה', בא בדברים בענין זה עם רבנו האמרי חיים זי"ע ועם הרה"ק בעל בית ישראל מגור זי"ע, ושלושתם החליטו כי אין להניח לאברכים ולבחורים שנקראו ע"י הוריהם שבחו"ל לנסוע לביתם, כדי שלא יזרעו מורך בלבבות.
הרה"ק מאוז'רוב אף צוה לשואליו לפרסם בין חובשי ספסלי בתי-המדרשות, כי זוהי דעתו ודעת הצדיקים מויז'ניץ ומגור.
הגה"ח המפורסם רבי אשר יונה וויינברגר זצ"ל שהה בארץ, ובני משפחתו שבחו"ל הפעילו עליו לחצים שישוב לארה"ב. נכנס הגרא"י אל הקודש פנימה ושטח את ספקותיו לפני רבנו האמרי חיים. ענה לו מרן זי"ע, שעליו להתישב בדבר, וביקשו שיבוא למחר. כשבא למחרת, נענה לו רבנו: "החלטתי שתישארו כאן, ויחד נראה נסים ונפלאות!".
מרן הגאון רבי חיים שמואלביץ זצוק"ל ראש ישיבת מיר
נכון כסאך מאז
[7]מה היה לנו כאן לפני שבוע? היה לנו "אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד". כל העולם עמדו פעורי פה וראו כי "ה' איש מלחמה"! אינני נביא, אני איש פשוט, אבל ברור לי שאם היה היום נביא הוא היה מכריז: "נכון כסאך מאז"!.. כולנו חייבים בשבח והודיה להקב"ה, וב"ה עשינו זאת עתה (מתוך קלטת ב'קול הלשון').
מרן הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצוק"ל – הרב מפוניבז'
הכנה גדולה לגאולה השלמה
אחים יקרים ורחימאים. המותר לנו להיות קטנוניים בשעה גדולה ונשגבה זאת? הלא נבוש ונכלם להישאר בדלות ההשגות וקטנות המוחין בתקופה הרת פלאות כשאנו מוקפים ממש בניסים, ואף עיוור יכול למשש את הניסים בידים?
קיימא לן אין בעל הנס מרגיש בניסו. ודבר שבמציאות הוא, שזוהר גדול ועצום מידי מסנוור את העיניים. מי ישכיל להרים את מבטו השמימה ולהציץ ישר בפני השמש בשעת גבורתה? הניסים והנפלאות התשועות והנחמות והמלחמות, שנתרחשו בארץ הקודש ובעיר הקודש והמקדש, אף אלה שראו זאת בעיניהם, אף אלה שחזו זאת מבשרם ממש, אינם מצליחים להביע את מעמקי רגשותיהם. ואולם מי אשר כמוני נדד באותם הימים על פני קיבוצי היהודים בגלויות, מסוגל יותר לחוש את תעצומת הניסים ולחשוב יותר על פשר המאורעות המופלאים למאד.
זו שעה גדולה ונדירה. הלשון שלנו דלה ומוגבלת לבטא זאת. ואף כוח הדמיון שלנו נראה מצומצם ושיגרתי מידי לתפוס ולהקיף את משמעות הדברים.
יהודים חביבים ויקרים! מה פשר הניסים הנוראים והנפלאים? מה מראים לנו ומה מרמזים אלינו מן השמים?
דורנו המוכה והמושפל, דור הניסיונות והיסורים, ראה עד כה הכל בבחינת הסתר פנים. "ואנכי הסתר הסתיר את פני ביום ההוא". משמע, הסתר שבהסתר, שהרי גם הציון "ההוא", פירושו – נסתר. וכעת זכה דורנו זה לשפע של ניסים גלוים ומופלאים כל כך, מה זה אומר לנו? מאי קמשמע לן? הבה ונתבונן, אחים רחימאים! הרי לא ייתכן הסבר אחר, אלא שזוהי הכנה גדולה, מעין "חזרה כללית" לקראת הגאולה השלימה! (מתוך מאמר שפרסם לאחר מלחמת ששת הימים בירחון 'בית יעקב' גליון 100 עמ' 5).
האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי זצוק"ל מסלונים, בעל נתיבות שלום
אנו מחויבים להכיר בהארת פנים של הקדוש ברוך הוא לעמו
[8]עָלַץ לִבִּי בַּה' רָמָה קַרְנִי בַּה' רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶך. אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ, ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. אנו מחויבים להכיר בניסים שעשה לנו הקדוש ברוך הוא בימים האלו, נסים גלויים והארת פנים מלפניו יתברך שמו לעמו ישראל, מה שלא זכו לראות הרבה עשרות דורות, ואסור לנו להיות כופר בטובתו של מקום, כי עשה עמנו עכשיו נס כפול:
אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם
א. אותו רשע, המן של זמננו ימח שמו, רצה להשמיד את כל היהודים, ועשה הקדוש ברוך הוא נסים, 'ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם' והשמידו את כל 'סוס רכב פרעה ופרשיו' בשעות ספורות, ו'נפל פחד היהודים עליהם', 'וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים ויאמינו בה", שגם אלו הרחוקים מאמונה, וכל מי שיש לו מוח בקדקדו, מודים שלא היה שום ענין טבעי בהנצחון שעשה הקדוש ברוך הוא באופן מופלא ביותר, שום צבא עוד לא השיג הישגים כאלו, שכוחות כבירים התמוטטו לפניו בשעות ספורות.
אנו הולכים ומתקדמים לקראת הגאולה
ב. הנס השני – בגילוי אהבתו יתברך אל עמו ישראל אף על פי שאינו הגון ואינו כדאי, שהוחזר לנו לרשותנו שריד בית מקדשנו הכותל המערבי, שאמרו חז"ל, כי מעולם לא זזה שכינה משם, שנאמר 'הנה זה עומד אחר כתלנו', אחר י"ט שנה שכבר התרחקנו ממקום הקדוש הזה, והוחזרו לנו מקומות הקדושים מערת המכפלה ישני חברון, וקבר רחל, מקומות שלא דרכו שם רגל יהודי זה י"ט שנה, ואוי לבנים שגלו מעל קברי אבות ואמהות, ומעתה הם נמצאים תחת רשותנו, ואנו עומדים נדהמים ומזועזעים מהגילויים הגדולים שהראה לנו ה' יתברך, ומה אשיב לה'…
ממאורעות ימים הגדולים האלו אנו צריכים לשמוע את קול ה' היוצא מהם הקורא לנו… הניסים ונפלאות שעשה הקדוש ברוך הוא אתנו, שהם קריאה גדולה מאבינו שבשמים. הגילוי הגדול מהארת פניו יתברך הוא 'כי פקד ה' את עמו' ועלינו לעורר רחמים מרובים כי 'אתה החילות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי א-ל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך, אעברה נא ואראה את ההר הטוב הזו והלבנון', היינו שיבנה לנו בית המקדש במהרה בימינו, כי עדיין שכינתא בגלותא ועוד לא זכינו אפילו לאתחלתא דגאולה. כי מהו ענין גאולה, שהבריאה כולה השקועה בחומרנות תזכה לגאולה 'ומלאה הארץ דעה את ה", 'ונראהו עין בעין בשובו אל נוהו'.. אמנם יחד עם זה עלינו להביט נכוחה במאורעות הכבירים שעברו עלינו זה עתה, וכל מה שעבר עלינו בדור האחרון… שהכל מחייב התבוננות ומחשבה כי אנו הולכים ומתקדמים לקראת הגאולה (נתיבות שלום – קובץ מאמרים מיוחדים ירושלים תשל"ד).
מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצוק"ל
על ידי התבוננות בחסדי ה' נראה עוד ישועות ונפלאות
האותות והמופתים שנעשו בארץ חם ובצאת ישראל ממצרים על הים, לא השכילו אבותינו בהשגה נכונה 'אשר כל תחת השמים לי הוא', וממנו לא יבצר מאומה. רק אחר מעמד הר סיני וקבלת התורה, בינה יתירה ניתנה בהם להבין ולהשכיל מעשי השם אשר פעל בגלוי וכו'.
ואם לכל היד החזקה והאותות והמופתים שנעשו במצרים ועל הים, שכל יושבי תבל ראו שלא חלו בהם ידים של מעשי אנוש ותחבולותיו, ורק השם לבדו נלחם להם במצרים, אמרה תורה שלא תדעו ולא תבינו כי אני השם המוציא אתכם ממצרים, עד שתהיו הוגים בתורה שאני עתיד לתת לכם – על אחת כמה וכמה בצאת ישראל לקרב בתחמושת ובכל מיני נשק, דרושה התבוננות עמוקה למען דעת כי השם איש מלחמה, ולא בכחו לבדו יגבר איש, והשם הנותן לך כח לעשות חיל.
מי חכם ויתבונן בחסדי השם שלא נתננו טרף לשיניהם של אויבים אשר עמדו עלינו לכלותינו, ורק בחמלת ה' עלינו המה כרעו ונפלו, ואנחנו קמנו ונתעודד.
אלה הם דברי מזכיר הנאט"ו בהרצאתו בפני האקדמיה הצרפתית למדעי המדינה: 'היה רק נס שצבאות הערבים לא הגיעו לתל אביב תוך 24 שעות, כי מצרים סוריה ועירק הטילו למערכה 5000 טנקים, 900 סוללות טילים. סוריה פתחה ההתקפה שלה נגד הצבא הישראלי ברמת הגולן עם 1200 טנקים, היה זה נס ממש, שכחות משוריינים אלה נכשלו מלהגיע לתל אביב תוך 24 שעות.
בינו נא והודו להשם 'זובח תודה יכבדנני ושם דרך (- ובזה שהוא מביא תודה הוא משים דרך) אראנו בישע א-להים' [-שאראנו עוד ישועות ונפלאות] (קובץ מוריה שנה חמישית גליון ד).
הגאון רבי יעקב ניימן זצ"ל
הניסים מוכיחים שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את הארץ
וכבר ראינו בעינינו, איך שבמעט טבע עשה לנו הקדוש ברוך הוא נסים גלויים בששת הימים, כי רק עיור בשתי עינים ומי שאין לו מוח בקדקדו יכול לומר כי 'כחי ועוצם ידי' עשה את זה.
רש"י בהתחלת בראשית מביא – אמר רבי יצחק לא היה צריך התורה להתחיל אלא מ'החודש הזה לכם', שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל וכו' שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם שכבשתם ארצות ז' אומות, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לנו. עכ"ל.
היה קשה לי, ומה אם הגויים יאמרו: אנחנו מאמינים שהקב"ה ברא את הארץ, אבל מי אומר שהקב"ה נתן לכם את הארץ, אולי גזלתם אותה מאתנו…
ואמרתי, שמפני זה, כל פעם שבני ישראל כבשו ארץ ישראל, היו הגויים מוכרחים להודות שהקב"ה נתן אותה לנו, כי יהושע תקע בשופר ונפלה חומת יריחו – האפשר לומר שאנחנו כבשנו? וכן עכשיו, איזה שוטה יכול לומר שאנחנו כבשנו? הלא כולם מוכרחים להודות, שהקדוש ברוך הוא נתן לנו הארץ שהבטיח לנו ולאבותינו, ומי שאומר שכוחנו ועוצם ידינו כבשו ולא ראה נסים גלויים, טחו עיניו מראות האמת (דרכי מוסר עמוד רצג – רצד).
[1] וראה שם עוד מדברים שאמר מרן הגרא"ז מלצר באותו מעמד: "הרבי זצ"ל [הנצי"ב] אמר פעם על אודות שיבת ציון, כיצד זה יתכן שעכשיו רואים את תחילת חזרת ישראל לארצו, ואילו בדורות קודמים, בימים של גדולי עולם, לא זכו לכך. והשיב הרבי וענה, כבר אמר הנביא (זכריה ח ו) – "כֹּה אָמַר ה' צְבָ-אוֹת כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה בַּיָּמִים הָהֵם גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא נְאֻם ה' צְבָ-אוֹת'. הענין מופלא, אבל הינו עובדה קיימת".
כיו"ב במכתבו של מרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד משנת תרע"ד – עם עוד גדולי ישראל (ביניהם הג"ר בן ציון יאדלר והג"ר משה קליערס רבה של טבריה) –
"אחד החזיונות מרהיבי הלב שבדורנו, הוא בודאי חזון הישוב הארצישראלי, ההולך ומתקדם בכל ערכיו בשנותיו האחרונות. שלומי אמוני ישראל ודאי צריכים לשמוח על החזון הנהדר הזה, שבו אנו רואים אתחלתא דגאולה. וכשאנו מביטים על המושבות הפורחות, על הערים המתרחבות, על הפרוורים ההולכים ומשתכללים בארץ ישראל, ואנו קוראים את דברי הנביא (יחזקאל לו לג) 'כֹּה אָמַר ה' א-להים בְּיוֹם טַהֲרִי אֶתְכֶם מִכֹּל עֲוֹנוֹתֵיכֶם וְהוֹשַׁבְתִּי אֶת הֶעָרִים וְנִבְנוּ הֶחֳרָבוֹת. וְהָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה תֵּעָבֵד תַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה לְעֵינֵי כָּל עוֹבֵר. וְאָמְרוּ הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן וְהֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת וְהַנְשַׁמּוֹת וְהַנֶּהֱרָסוֹת בְּצוּרוֹת יָשָׁבוּ' – היינו אז כחולמים.
הננו מוצאים את עצמנו קטנים יותר מדאי – בכדי להקשיב את הקול הגדול הבוקע ועולה מתוך החזון הזה. תמהים אנו על עצמנו, ושואלים אנו את עצמנו: הכן הוא, היתכן להיות שאנחנו הננו כבר הדור הרואה בעיניו את התחלת קיום יעודי הנבואה? ולכל אשר קוו אסירי התקוה דורי דורות חלמו ושאפו ומאומה לא ראו, הננו אנחנו עליהם כבר עדים חיים וקיימים?
ורואים אנו בעינינו, כי דבר א-להינו יקום לעולם.
ומדי תעלינה מחשבות כאלה על לבבנו הננו מרגישים בקרבנו גדולה פנימית, נחת רוח נהדר, ונשמה יתרה הולכת ומתגברת בתוכנו" (האיש על החומה ח"ב עמוד 313).
[2] נביא מתוך הספר 'ימות עולם' (עמ' 96) למורנו הגאון הצדיק רבי יואל שוורץ זצוק"ל:
"הנסים שהתרחשו וממשיכים לקרות סביב עמנו הם רבים ועצומים, אנו נמנה כאן רק מספר פרטים, כמו נס אל-עלמין: "זה תיאור ההשגחה של הקב"ה להציל את העם היושב בציון, כשבימים הטרופים ההם עמדה גרמניה הנאצית בשיא כוחה ויכולתה, הצליחה להתגבר על יריביה בכל החזיתות, כוחות בנות הברית אשר התארגנו לבלום את פלישת הנאצים הוכו במהירות על ידי הקורפוס האפריקני המשוריין של רומל, למעלה ממאה אלף דיילים בריטיים ואחרים נפלו בשבי בטרם הצליחו להשיב מלחמה שערה, לא היו סיכויים רבים למחנה הבריטי הששי שהתארגן במהירות לעמוד מול הסתערות הגרמנים, פקידי ממשלת המנדט בארץ ישראל מיהרו לשרוף את כל המסמכים הסודיים בטרם קיבלו פקודה לנטוש את הארץ, חברי 'ההגנה' התארגנו לפעולות גרילה נגד הפולשים הנאציים, פעולות נטולות כל סיכוי לשינוי פני הדברים, אם התגברו כוחות המחנה הבריטי הששי בפיקודו של המרשל מונטיגומרי, גרשו את הגרמנים ונחלו את הנצחון הראשון בשדה הקרב נגד הגרמנים מאז פרוץ מלחמת העולם האחרונה, הודו אלה ללא היסוס כי נפלא הדבר מבינתם. 'נס אל'עלמיין' קראו למערכה, 'היתה זו יד ה" – קבע מרשל מוטיגומרי" (מתוך 'פלאי מלחמת ששת הימים ולקחה' עמוד 192).
ועוד כתב בספרו 'באמונתו יחיה' (עמוד 66): "המתבונן בהיסטוריה יוכל למצוא מקרים נפלאים ביותר של השגחה פרטית, נביא כאן דוגמה אחת: נס אל-עלמיין, המקום שהיה קו ההגנה האחרון של הכוחות הבריטיים לפני ארץ ישראל. קצין אמריקאי מתאר במאמר בשם 'צינור לקרב' מעשה נפלא: "ביום 4 ביולי 1942, אחרי נפילת המבצר החשוב האחרון שהגן על אלכסנדריה, על מצרים ועל הדרך לארץ ישראל, פרץ קרב עז בין צבא רומל לבין חיילות הבריטיים, כמו בקרבות הקודמים, היתה סכנה גדולה שכוחות השטן ינצחו. והנה, הרימו הגרמנים פתאום את ידיהם ונכנעו. איש לא הבין את פשר הדבר עד שנפתרה החידה: הכוחות הגרמניים התקדמו עד לצינורות המים של הבריטים. צמאים למים בחום הלוהט במדבר – נקבו את הצינורות ושתו לרוויה. משגמעו מלוא לועם, הרגישו ששתו מים מלוחים, כי הצינורות היו חדשים, וכדי לבדוק אם הם עומדים בפני הלחץ, שלחו בהם הבריטים את מי הים (כדי שלא יתבזבזו מים מתוקים בנסיונות). השתיה השורפת הזאת שברה את כח הגדוד ושמה קץ לקרב". הקצין המספר את המעשה אומר, שזה היה הקרב המכריע שהציל את אלכסנדריה, את מצריים וארץ ישראל. אפילו אם הערכה זו מוגזמת בעינינו – מי לא יראה ב'מקרה' זה נס מן השמים, אצבע א-להים?!" ('דורנו מול שאלות הנצח').
[3] ראה להלן מדברי מרן הגרא"א דסלר זצוק"ל על נס אל-עלמיין.
[4] וכן בספר 'חפץ חיים על התורה' (עמוד ע"ב – פרשת וישלח): "בשנת תרצ"ג, כשצורר כל היהודים באשכנז ימ"ש עלה לגדולה ולקח רסן הממשלה בידו, נשאל החפץ חיים ע"י אחד מראשי הישיבה שלו בראדין, מה יהיה גורלם של אחינו במדינת אשכנז ופולין, אחרי אשר הרשע הצורר הכריז בפומבי על מטרתו להכחיד שם ישראל חלילה.
והחפץ חיים ענהו, כי זה לא יעלה בידו. מעולם לא הצליח מי שהוא לכלות ולמגר את כל עמנו, בכל ארצות פזורינו. כתוב מפורש הוא (בראשית לב ט) – "אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה".
הבין השואל, כי הסכנה קרובה, והוסיף לשאול לתומו, אם ח"ו יעלה בידי הצורר להשמיד יהדות אירופה, רוב מנין ובנין של עם ישראל,מי הוא זה, אפוא, המחנה שישאר לפליטה?
וע"ז ענהו הח"ח זצ"ל: גם זה כתוב מפורש בדברי הנביאים:"וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ" (עובדיה א יז), והרב השואל יצא מאת הח"ח כשידיו רועדות על חורבן יהדות אירופה, ולבו היה נכון בטוח כי ארצנו הקדושה תנצל, וחרב לא תעבור בה. וכן היה, שתחילת מפלתו של הרשע הזה היתה, כשהתקרב לחופי ארצנו הקדושה..".
וכן בספר "נתיבות הקדש" עה"ת ומועדים (ירושלים תשס"ב. עמ' קס"א, בהערות המו"ל), בשם הג"ר אברהם משה סלומון הרב מחרקוב, וחתנו של הג"ר משה לנדינסקי ראש ישיבת ראדין: "שמעתי מאיש מהימן .. כי שמע מכבוד הצדיק בעל החפץ חיים זצ"ל,כי כל איש ואשה אשר יש לו מוח בקדקדו יסע לארץ ישראל ויקנה בית ואחוזה, כי העיר ברלין וגם הכרכים אשר בחו"ל יחרבו, וארץ ישראל תמלט".
[5] נכתב לאחר מלחמת השחרור.
[6] דבריו מיוסדים על מה שכתב הרמח"ל ('דעת תבונות'סימן לו): "ומעוצם יחוד שליטתו הוא שאין לו שום הכרח וכפיה כלל, וכל סדרי המשפט וכל החוקים אשר חקק, כולם תלויים ברצונו, ולא שהוא מוכרח בהם כלל. הנה כשרוצה – משעבד רצונו כביכול למעשי בני האדם, כענין ששנינו (אבות ג יט) 'והכל לפי רוב המעשה', וכשהוא רוצה – אינו חושש לכל המעשים..
זאת נחמתינו, כי לא על מעשינו יפקוד, ולא לזכותינו ימתין, או מחסרון מעשים יחליפינו ח"ו, אלא מפני השבועה שנשבע לאבותינו והברית אשר כרת, הנה אפילו אם לא יהיה זכות בישראל, כשיגיע עת מועד [הקץ האחרון של הגאולה], יום נקם בלבו, הנה על כל פנים יושיענו ודאי, כי אדון כל הוא, ויכול לעשות כן כשהוא רוצה".
[7] נאמר לאחר מלחמת ששת הימים.
[8] נאמר לאחר מלחמת ששת הימים.